שמואל יהודה קצנלבוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הספר "שנים עשר דרשות", דפוס ראשון

הרב שמואל יהודה קצנלבויגן (מהרשי"ק; רפ"א, 1521 - ו' בניסן שנ"ז, 1597) היה מחכמי איטליה במאה ה-16, דרשן ופוסק.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפדובה לרבי מאיר קצנלבוגן ("מהר"ם מפדובה") ולחנה נכדתו של רבי יהודה מינץ, רבה של פדובה וראש הישיבה בעיר. כבר בצעירותו בלט בכשרונותיו והתמנה לחבר בית הדין בונציה. משנת שכ"ה שימש כרב ראשי וראש ישיבה בוונציה.

המהרש"יק עמד בקשרי מכתבים עם גדולי יהדות פולין המהרש"ל והרמ"א. חלק מחילופי המכתבים הודפס בתוך ספרי השו"ת שלהם ובספרים נוספים. כן עמד בקשר עם רבי יוסף קארו שאף שלח אליו מחיבוריו. התפרסם גם כדרשן. שתים עשרה מדרשותיו ובהם גם הספדו על קרובו הרמ"א נדפסו על ידי תלמידו בחייו. חיבורים נוספים שלו הוזכרו על ידו או על ידי תלמידיו אך נשארו בכתב יד ולא הודפסו.

נפטר בו' בניסן שנ"ז (1597) ונקבר בפדובה,‏[1] מקום קבורתם של רבים מרבני יהדות ונציה ומנהיגיה. תלמידו, רבי אריה די מודינה תיאר את דמותו המיוחדת בהספד שנשא עליו: "כל יודעו ומכיר יודע כי היה תוארו ומראהו כמראה איש האלהים נורא מאוד, וכל מי שלא ראהו מימיו היה אומר בפוגעו בו כי הוא זה". אברהם כהנא בהערותיו לספר "חיי יהודה" (קיוב תרע"ח) כתב שעד זמנו עוד היו נוהגים לערוך תפילות מיוחדות ליד קברו של המהרשי"ק.

בנו, רבי שאול וואהל נשלח ללמוד בישיבות בפולין והשתקע שם. על פי האגדה שימש כמלך פולין ליום אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]