שמואל צבי הולצמן
שמואל צבי הולצמן (1883 (לערך), ירושלים - 9 בדצמבר 1960, רחובות) היה איש עסקים חרדי, ממייסדי חברת "אל-ההר".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הולצמן נולד בעיר העתיקה בירושלים ולמד בישיבת תורת חיים. כתחביב טיפח גינת פרחים על גג ביתו. בגיל 15 שלחו אותו הוריו לארצות הברית כדי ללמוד לרבנות. לאחר שהותו בארצות הברית הוא נסע לאוסטרליה, בה עסק בחיפוש זהב והקים מכרה זהב, לו קרא "הר ציון". במהלך חייו נדד ברחבי העולם ועסק במלאכות שונות ומגוונות. הוא אף בילה זמן מה באמריקה ובדרום אפריקה.
בשנת 1903 חזר לארץ ישראל, והקים את "הפרדס לגידולים מיוחדים" בראשון לציון. באותה תקופה הביא לארץ ישראל כמאה זנים של צמחים טרופיים מהמזרח הרחוק, מרביתם מסינגפור. בין הגידולים שהביא היו זנים רבים של בננות, שייבואם פתח את גידול הבננות החקלאי בארץ ישראל, ושתילים של עץ הפומלו שהביא מתאילנד.[1]
ב-1905 נישא לאיילת, בתו של אברהם זאב גורדון.
בשנת 1912 הביא הולצמן לארץ ישראל 11 יענים לשם ייצור נוצות עבור נשות מצרים. ב-1914 יצא עם אשתו ושלושת ילדיו לאוסטרליה, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נותרה המשפחה באוסטרליה ללא יכולת לחזור. בשנות המלחמה הושמדה להקת היענים והעצים בפרדס נבלו[2]. המשפחה נשארה בעיר פרת' באוסטרליה עד שנת 1927 והשתלבה בקהילה היהודית במקום. בשנת 1924 הוא נתמנה לשופט במערב אוסטרליה[3], תפקיד בו החזיק גם לאחר עוזבו את אוסטרליה, בעת הגיעו לביקור. כמו כן הוא כיהן כחבר המועצה החקלאית באוסטרליה[4].
בקיץ 1927 חזרה המשפחה לארץ. הולצמן הקים מחדש את הפרדס לגידולים מיוחדים ברחובות, שהכיל עתה כ-200 זנים של פירות וצמחים שונים שאסף ברחבי העולם והביא עימו ארצה, בהם פומלות[5], בוטנה (פיסטוק), פקאן, טנג'לו (הכלאה בין טנג'רין לפומלה או אשכולית)[6] ועוד.
בשנת תרצ"ב (1932) ייסד יחד עם יצחק צבי רקובסקי ואברהם אפשטיין[7] חברה בשם "אל ההר" שמטרתה להקים יישובים חדשים בהר חברון. בשם החברה קנה אדמות רבות, ביניהן את אדמות מגדל עדר שננטשה במאורעות תרפ"ט. תוכניתו הייתה להקים יישובים שיתפרנסו ממשק חקלאי מעורב וקיים[8]. היישוב הראשון נקרא "כפר-עציון" על שמו (בגרמנית, "הולץ" פירושו עץ). בהמשך, האזור כולו כונה גוש עציון.
החברה הביאה למקום קבוצת פועלים, הקימה משתלה והתחילה להכשיר קרקעות. על הכביש הראשי ירושלים-חברון הקים הולצמן מבנה בן שני חדרים ששימש כמרפאה. כרופא שימש בנו, מאיר שמעון, אשר בא לשם כך במיוחד מאנגליה. תקוותו הייתה כי עזרה רפואית שתוגש לערביי המקום, תביא לקרוב לבבות. הקמת היישוב החדש לוותה בקשיים רבים ולאחר פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 ננטש רעיון ההתיישבות במקום. כפר עציון הוקם לבסוף ב-1943 על ידי קק"ל.
כישלון ההתיישבות בהר הותיר את הולצמן במצב כלכלי קשה. בשנת 1938 נסע עם אשתו לאנגליה, וב-1939 עסק בכריית זהב בגיאנה הבריטית. בשנת 1951 חזר ארצה.
הולצמן נפטר מהתקף לב[9] ב-9 בדצמבר 1960 ברחובות, ונקבר בבית הקברות בעיר[10].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יענים ראשונים - ראשון לציון 1907-1914 - שמואל צבי הולצמן חלוץ מגדלי היענים בארץ ישראל, הוצאת מוזיאון ראשון-לציון, תשס"ב.
- זאב ענר, הולצמן - האיש שנתן את שמו לגוש-עציון, גוש עציון מראשיתו עד תש"ח, עידן 7, ירושלים: יד בן צבי, (תשמ"ו) 1986, עמ' 53-6
- צבי אילן, השותפים של הולצמן בהקמת כפר-עציון בשנות השלושים, עידן 7, ירושלים: יד בן צבי, (תשמ"ו) 1986, עמ' 63-74
- מיכל גל, האיש שנטע חלומות, תשפ"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חברת אל ההר באתר ההנצחה והמורשת של גוש עציון בכפר עציון
- דוד תדהר (עורך), "שמואל צבי הולצמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1483
שמואל צבי הולצמן (1883-1960), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלישיב רייכנר, הראשון לעציון: האיש שגידל יענים, פומלות ויישובי יהודיים, בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2021 (ו׳ בכסלו ה׳תשפ״ב)
- ^ אורי קיסרי, מעין לא אכזב של מרץ ופעולה, דואר היום, 20 באוקטובר 1932
- ^ אורחים, דואר היום, 1 ביולי 1926
- ^ אורי קיסרי, עשרה רגעים עם... ש.צ. הולצמן, דואר היום, 5 בדצמבר 1934
- ^ הפומילו ננס, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
- ^ מפעולותיו של מר הולצמן, דואר היום, 12 במרץ 1933
- ^ על חברת אל ההר באתר מורשת גוש עציון
- ^ ש.ד. הולצמן, בירור דברים בעניין "אל ההר", דבר, 30 בינואר 1935
- ^ אלישיב רייכנר, הראשון לעציון: האיש שגידל יענים, פומלות ויישובי יהודיים, בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2021 (ו׳ בכסלו ה׳תשפ״ב)
- ^ שמואל צבי הולצמן, באתר gen.rlzm.co.il
