שמוליק קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שמואל קראוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בחוקר יהדות, ראו שמואל קרויס.
שמוליק קראוס
Shmulik Kraus.jpg
שמוליק קראוס בצעירותו, לפני 1963
מידע כללי
מקור ירושלים, ישראל
שנות פעילות 1959 - ‎‎20‎13‎‎‎
סוגה רוק
זמר עברי
חברת תקליטים הד ארצי
סי בי אס

שמואל "שמוליק" קראוס (1 ביולי 1935 - 17 בפברואר 2013) היה מוסיקאי, יוצר, זמר, ומלחין ישראלי, מחלוצי הרוק הישראלי וחתן פרס שר החינוך למפעל חיים, לשנת 2006. קראוס היה בין המלחינים הבולטים בישראל, שהלחינו שירי משוררים לצד פזמונים. קראוס היה גם שחקן, שהופיע בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס לצד ג'וזי כץ, על עטיפת אלבומם המשותף משנת 1975
עטיפת האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל"

קראוס נולד בשכונת נחלת אחים בירושלים והיה הבכור מבין ארבעה אחים. (קראוס הוא דודהּ של הזמרת יעל קראוס). אמו, רוזה, הייתה עקרת בית מן העדה האורפלית, ואביו מוסה, יליד צ'כוסלובקיה, היה נהג. בגיל 16 נשלח לפנימיית הדסים, ואחר כך הצטרף לחברת הנוער של קיבוץ שער הגולן. קראוס רקד בנעוריו סטפס והתפרנס מהופעות כרקדן וכמורה לריקוד בבית ספר לסטפס בחיפה. לאחר שירותו הצבאי בחיל הים עבד קראוס כימאי בצי הסוחר והלחין נעימות. את הגיטרה גילה לראשונה ב-1958 בפאב הימאים "העוגן" בחיפה, כאשר חבר ביקש ממנו להחזיק עבורו לרגע את הגיטרה.

קראוס החל את הקריירה המוזיקלית בשירה ובנגינה בגיטרה לבסוף שנות ה-50 כחלק מצמד "העופרים" יחד עם אברהם רייכשטט (מוכר כאבי עופרים). קראוס הלחין וביצע אז את "בית הערבה", שיר שנכתב לזכר אביו שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה. לאחר כשנה בה הופיעו השניים הכיר קראוס זמרת צעירה בשם אסתר זייד (לימים אסתר עופרים) והציע לרייכשטט לצרפה לצמד. רייכשטט וזייד התאהבו ונישאו ואילו קראוס עזב את הצמד ויצא שוב להפלגות בים.

בשנת 1961, הקים קראוס פאב בבאר שבע, בשם "בר שבע". שם אירח את מיטב כוכבי התקופה, הופיע בחיקויים ושר משיריו המקוריים. ירון לונדון הכיר לו את העיתונאית שולה רון בתו של העיתונאי משה רון. שולה רון הייתה נשואה לו שלושה חודשים.

בהמשך פגש בג'וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית בקבוצת נוער יהודי-אמריקאי, הפך לבן זוגה והחל להופיע אתה במועדון של רפי נלסון באילת. כץ שרה באנגלית וקראוס ליווה אותה בגיטרה ובשירה. השניים נישאו והשחקן והמפיק זאב ברלינסקי, שגילה את הצמד באילת, הביא אותם להופיע בקביעות במועדון "עומר כיאם" ביפו.

בשנת 1966 הקימו קראוס, כץ ואריק איינשטיין את להקת "החלונות הגבוהים". קראוס הלחין את כל שירי הלהקה, שירי פופ ורוק רך שהיו חדשניים לזמנם, בהם "זמר נוגה" (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון "התשמע קולי"), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה", "יחזקאל" ועוד. "יחזקאל" נפסל לשידור כיוון שנתפס כזלזול במסורת. בניגוד ל"יחזקאל", "חייל של שוקולד" נפסל רק בזמן מלחמת ששת הימים. הלהקה ניסתה לפעול גם באנגליה והדבר לא צלח. לאחר שנת פעילות ואלבום אחד התפרקה הלהקה וקראוס שהה שלוש שנים בניו יורק.

בקיץ 1970 פגש קראוס לראשונה בפזמונאי יעקב רוטבליט. השניים התיידדו ושיתפו פעולה רבות במהלך השנים.

בתחילת שנות ה-70 היה קראוס חלק מ"חבורת לול" המשפיעה והנערצת, והשתתף בהקלטת אלבומיו של אריק איינשטיין. הוא הלחין שירים לאיינשטיין ("כשאת בוכה את לא יפה"), לאריק לביא ("זה קורה") ולשני הרכבים שבהם השתתפה כץ: להקת כיף התקווה הטובה ("בלדה לעוזב קיבוץ") וההרכב הטוב הרע והנערה ("ימים של קולנוע"). איינשטיין וקראוס לא השתתפו עוד בהרכבים מבצעים, אך ברבים עשרות האלבומים שהוציא איינשטיין בהמשך דרכו, הוא שילב שירים, שהלחין קראוס.

ב-1971 נשלח קראוס לכלא בעקבות איום בנשק על חיילים שבאו לפנותו משטח אדמה שקיבל בירושה. בזכות הסדר עם הנהלת הכלא הותר לו להחזיק גיטרה ובעת מאסרו כתב שירים, אותם הקליט עם כמה חברים במהלך יום אחד בחופשת שחרור מהכלא. השירים יצאו לראשונה בשנת 1976 בגרסה מצומצמת. האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" בגרסה המלאה הופיע בשנת 1977 במספר עותקים קטן. בשנת 2004 הוציאה "נענע דיסק" את האלבום במהדורה מחודשת.

אחד השירים, "שישי חם", עסק בחשיש, כאשר התוכן מחויך. השיר נפסל לשידור, והקליפ בצבע סם הזיה (צבעים בהירים שקופים), שביים עידן זעירא, גם נפסל לשידור מפני שקראוס מתועד שם מעשן קנביס. הקליפ נדיר מאוד ולא שודר מעולם בטלוויזיה. בשנת 1972 זכו שלישיית הטוב הרע והנערה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון כאשר אהוד מנור כתב מילים חדשות ללחן של קראוס והשיר נקרא "טוב לי לשיר".

בשנת 1975 העלה יחד עם כץ את מופע שירי הילדים "לבד ביחד ולבד לבד" שהוקלט גם לאלבום באותו שם. כל מילות השירים נכתבו על ידי מרים ילן שטקליס והלחנים היו של קראוס. בין השירים הבולטים היו: "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טינטן". לאחר מכן החלה כץ לפתח קריירה עצמאית שכללה אלבום בכורה שנגנז בסוף (ואליו היה אמור להיכלל השיר "לקחת את ידי בידך", שבסוף התפרסם בביצועה של יהודית רביץ).

בשנת 1981 הוציאה חברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "שבעים שמונים", שקיבץ 11 הקלטות שבהן נטל קראוס חלק במהלך שנות ה-70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. רוב השירים נכתבו על ידי חברו הטוב יעקב רוטבליט, בהם היו: "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכל בסדר" ו"סוסעץ" (אותו שר אריק איינשטיין והוקלט במקור לסרט בעל אותו שם בכיכובו של קראוס ובבימוי של יקי יושע).

שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום "גלגל מסתובב" בו נכללו הלהיטים "גיטרה", "חבר", "איך עושים תקליט" ו"איך הגלגל מסתובב". האלבום זכה להצלחה גדולה וכך גם המופע הנלווה אליו. באלבום זה שיתף קראוס פעולה עם חברו הפזמונאי יעקב רוטבליט והמשורר יבי ככותבי השירים, בעוד הוא הלחין את כל שירי האלבום, ואילן וירצברג עיבד את השירים. בהקלטות השתתפו טובי הנגנים בארץ באותה העת, ביניהם מאיר ישראל ואלון אולארצ'יק. בשנת 1982 עזבה ג'וזי כץ את ישראל ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיה בעקבות מריבה קשה בין השניים. הזוג התגרש לבסוף. ב-1983 הוציא קראוס עם וירצברג את "רואים רחוק רואים שקוף" על גבי תקליטון.

ב-1987 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה", שהיה מורכב ברובו משירים שהלחין למילותיו של יעקב רוטבליט, בהם: "אחרי עשרים שנה", "אִם" וגם "רואים רחוק רואים שקוף" שהוקלט לאחר האלבום הקודם. אף שהשירים הושמעו רבות ברדיו ונחשבים עד היום לקלאסיקה של קראוס, האלבום לא הצליח מסחרית. אלבומיו הבאים היו "ידידותי לסביבה" (1994) ו"יום רודף יום" (2003) שזכו לביקורות טובות אך לא הותירו להיטים.

העבודה על האלבום "יום רודף יום" תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור.

קראוס זכה עם השנים גם לגרסאות כיסוי לשיריו. באלבום עבודה עברית (1998), חמש מתוך חמישים ואחת גרסאות הכיסוי היו לשיריו.

בשנת 2003, נתפס קראוס כשהוא נוהג עם רישיון נהיגה שפג 17 שנים קודם לכן.‏[1] זאת לאחר שהיה מעורב בשלוש תאונות דרכים.‏[2]

בשנת 2010, במסגרת פסטיבל ערד, התקיים ערב שירי שמוליק קראוס‏[3] וב-2012 ללהקת החלונות הגבוהים.‏[4]

ב-7 בפברואר 2013 אושפז קראוס במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב במצב קשה בשל שפעת החזירים.‏[5] מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה בדום לב. קראוס נפטר ב-17 בפברואר 2013 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון ביום שלמחרת. גרושתו, ג'וזי כץ, ושני בניהם נעדרו מההלוויה.‏[6]

הערכה וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה-60 וה-70. בו בזמן הוא סבל ממשברים שונים ונעצר פעמים אחדות, ואף אושפז פעמים אחדות באברבנאל בשל גילויי אלימות ועבירות שונות‏[7][8][9][10]. ג'וזי כץ וקראוס חוו משברים רבים עקב מצבו הנפשי המעורער של קראוס, מעצריו ואשפוזיו הרבים. בשנת 1982, בעקבות מריבה קשה עם קראוס, עזבה כץ את ישראל בן לילה ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיהם, בן ושם. מאוחר יותר הם התגרשו.

הסרט התיעודי "מעשה בתקליט" אפשר הצצה לתופעה קבועה לאורך הקריירה של קראוס: ההתפוררות וההרס הנפשי שעוברים עליו תוך כדי היצירה. קראוס שמח לחזור לאולפני ההקלטות לאחר שנים של היעדרות כשהוא רגוע ולבבי, ובמהלך השנה של העבודה על התקליט הוא הלך ועלה על גדותיו עד להתפרצות מחודשת של המחלה ואשפוז פסיכיאטרי באברבנאל.

בשנת 2005, קראוס קיבל את פרס עמ"י של ערוץ 10 על תרומתו למוסיקה הישראלית. בשנת 2006 הוא קיבל את פרס שר החינוך למפעל חיים. החלטת משרד החינוך עוררה ביקורת בחוגים למניעת אלימות ולזכויות האישה, בשל עברו האלים של קראוס. בלטה בביקורת שלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ.‏[11]

כשנה לאחר מותו שודר בערוץ yes-דוקו סרט בשם "מאחורי עיניים כחולות" העוסק בקראוס. בסרט נטען כי קראוס סבל מהפרעה דו-קוטבית.‏[12]

אלבומים (אלבומי סולו, הרכבים ואוספים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה לא כוללת אלבומים, שעבורם קראוס הלחין חלק קטן מהשירים.

אלבומים בהם הלחין חלק משמעותי מהשירים, אך לא השתתף, באופן משמעותי, כמבצע:

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]