שמורת גובוסטאן
| נופי התרבות של אמנות הסלע בגובוסטאן | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית |
|
 |
|
| מדינה |  אזרבייג'ן |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2007, לפי קריטריון 3 | |
|
(הצגת שמורת גובוסטאן במפת אזרבייג'ן רגילה)
 שמורת גובוסטאן
|
|
שמורת גובוסטאן (אזרית Qobustan qoruğu - "שמורת ארץ הואדיות") כ-60 ק"מ דרומית-מערבית לבאקו באזרבייג'ן שוכנת באזור סלעי בעל אקלים חצי-מדברי והיא נודעת בפטרוגליפים הרבים שנותרו בה מתקופת האבן ולאחריה. האתר התגלה באקראי בשנות השלושים של המאה ה-20 על ידי כורים, ובשנת 1966 הוכרז כשמורת טבע לאומית ששטחה 4,400 הקטאר. בשנת 2007 היה חלק מהשמורה לאתר מורשת עולמית.
[עריכה] פטרוגליפים וכתובות אבן
לפני כ-12,000 שנה, בראשית תקופת האבן, החלה התיישבות במערות האזור שהיה פורה ולח לאחר עידן הקרח האחרון. המקום שכן בסמיכות לים הכספי, שמפלס מימיו הגיע אותה עת כ-80 מטר מעל למפלסם הנוכחי. ב-1939 החל סקר ארכאולוגי בגובוסטאן ונמשך מאז בידי חוקרים שונים. עד כה נתגלו למעלה מ-6,000 פטרוגליפים, שהמוקדמים שבהם הם מהאלף ה-8 לפנה"ס. בפטרוגליפים נראות דמויות אדם ובעלי חיים דוגמת שורי בר, חזירים וסוסים - חלקם בגודל טבעי. עוד נראות בהם סצינות ציד, הקרבת קרבנות, סצינות קרב, ריקודים והתרחשויות נוספות מחיי היום-יום. ציורי סירות גומא, שלפי אמונת התושבים הובילו את השמש לאחר שקיעתה במערב למקום זריחתה במזרח ביום המחרת, הביאו את החוקר הנורבגי תור היירדאל להציע, על סמך דמיון בין ציורים אלה לסירות סקנדינביות, כי מקורם של תושבי סקנדינביה היה בתחומי אזרבייג'ן של ימינו.
פטרוגליפים וכתובות אבן נמצאו בגובוסטאן גם מהתקופה הרומית ומימי הביניים. כתובת בלטינית מסוף המאה ה-1 נחקקה בידי יוליוס מקסימוס (Julius Maximus), שר מאה בלגיון הרומי ה-12 שיכול ויצא למשימת סיור מסוריה. כתובת זו, שתוכנה כבר אינו קריא בשל פגעי האקלים, נחשבת לכתובת הרומית המזרחית בעולם.
פטרוגליפים מימי הביניים הפכו קטנים ומופשטים יותר בהשפעת האסלאם, ונמצאו בשמורה כתובות בערבית מהמאה ה-12 עד המאה ה-14. האתר הניב ממצאים נוספים רבים כולל אבן טמבורין ששימשה ככלי נגינה פרימיטיבי, וכן נתגלו בו שרידי יישוב ואתרי קבורה.
בשנת 2007 הכריז ארגון אונסק"ו על שטח של 5,370 דונם בשמורה כאתר מורשת עולמית. בשמורה נמצא גם מוזיאון.
[עריכה] הרי געש של בוץ
בשמורה יש מספר גדול של הרי געש של בוץ, וההערכה היא כי מתוך 700 הקיימים בעולם, 300 נמצאים במזרח אזרבייג'ן. אלה הם תלים הנמצאים כ-10 ק"מ מדרום לאזור הפטרוגליפים, הפולטים בוץ מבעבע וגז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
|
||
|---|---|---|
|
