שמורת הטבע ואלה דה מה
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| תאריך הקמה |
1966  | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 0.20 קילומטר רבוע, 19.5 הקטאר | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 סיישל | ||||
| קואורדינטות | 4°19′45″S 55°44′15″E / 4.3291666666667°S 55.7375°E | ||||
 (למפת סיישל רגילה) | |||||
  | |||||
שמורת הטבע ואלה דה מה (באנגלית: Vallée de Mai Nature Reserve; באופן מילולי: "עמק (חודש) מאי") היא שמורת טבע השוכנת בעמק בגובה של 160 עד 200 מטר בלב הנוף הגבעי במרכז האי פרסלין (Praslin) בסיישל. השמורה ידועה בעיקר בשל שישה מינים אנדמיים של דקליים שצומחים בשטחה, הידוע שבהם הוא קוקוס הים (Coco de mer, שם מדעי Lodoicea maldivica).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקום עמד במצבו הטבעי עד שנת 1930 לערך, אולם אז החליט בעל הקרקע להפוך אותו לבית הבראה ולגן בוטני, ובמטרה ל"יפותו", נטע בו צמחי קפה, עצי פרי וצמחי נוי. ב-1945 רכשה הממשלה את השטח ומאז עשתה זו מאמצים להשיבו למצבו המקורי. ב-18 באפריל 1966 הוכרז המקום כפארק לאומי ששטחו 195 דונם והוא שוכן בליבו של הפארק הלאומי פרסלין ששטחו 3240 דונם. בשנת 1983 הוכרזה השמורה כאתר מורשת עולמית.
ריכוז הדקליים בשמורה הוא בין הצפופים בעולם, ועל שטח של חמישית קמ"ר בלבד שוכנים כ-6,000 פרטים של קוקוס הים בלבד. עץ זה, הגדל רק בסיישל, צומח לגובה של עד 40 מטר, ועליו מגיעים לאורך של עד 10 מטר ולרוחב של 4.5 מטר. הפרח הזכרי עשוי להגיע לאורך של מטר ופרי הקוקוס מגיע להיקף של עד חצי מטר ולמשקל מקסימלי של 30 ק"ג. פרי קוקוס הים מתאפיין בזרע הגדול בממלכת הצומח.
בשמורה מספר צמחים אנדמיים נוספים, וכן מספר מינים של בעלי חיים, שהידוע שבהם הוא התוכי השחור (Lesser Vasa Parrot, שם מדעי Coracopsis nigra), גם הוא אנדמי למקום. בשנת 1994 נספרו רק 108 פרטים ממין זה[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|