שם רומאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמות רומאיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית ימיה של רומא בעת העתיקה נשאו אזרחיה בדרך כלל שני שמות: praenomen (שם פרטי), nomen (שם בית-האב). בדורות מאוחרים יותר, החל מן המאה השלישית לפנה"ס הפך למקובל גם שם שלישי ה-cognomen (שם הענף של בית-האב או המשפחה). לעתים נוסף גם שם רביעי, agnomen (כינוי לציון הישג אישי). עם זאת גם בתקופה המאוחרת היו עדיין אנשים שנשאו שני שמות בלבד, דוגמת מרקוס אנטוניוס.

דוגמאות לשמות רומאיים: גאיוס יוליוס קיסר, מרקוס טוליוס קיקרו, פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס.

שמות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-praenomen[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבן הבכור נשא על פי רוב את ה-praenomen של אביו.

מספר השמות הפרטיים (praenomina) שנשאו הרומאים היה קטן, והם מובאים כאן עם קיצוריהם:

השם בלטינית הקיצור תעתיק לעברית
Appius .App אפיוס
Aulus .A אַוּלוּס
Gaius .C גאיוס
Gnaeus .Cn גנאיוס[1]
Decimus .D דקימוס
Kaeso .K קאיסו
Lucius .L לוקיוס
Marcus .M מרקוס
Manius .'M מניוס
Mamercus .Mam ממרקוס
Numerius .N נומריוס
Publius .P פובליוס
Quintus .Q קווינטוס
Sextus .Sex סקסטוס
Servius .Ser סרוויוס
Spurius .Sp ספוריוס
Titus .T טיטוס
Tiberius .Τi טיבריוס

שמות פרטיים אחדים היו בשימושם של בתי אב מסוימים בלבד: קאיסו ונומריוס - על ידי הפאביים (gens Fabia), אפיוס - על ידי הקלאודיים (gens Claudia), ו-ממרקוס - על ידי האימיליאנים (gens Aemilia).

ה-nomen[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-nomen היה שם בית האב (gens), ועבר מאב לבנו. בתקופת המלוכה היו שלוש מאות בתי אב. ה-nomina של הגברים הסתיימו על פי רוב ב-ius. למשל: Tullius, Vergilius, Fabricius, Duilius וכו'.

ה-cognomen[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם השלישי, ה-cognomen, ציין במקורו תכונה אישית כלשהי של אבי המשפחה או ענף בית האב הראשון. למשל Longus (גבוה), Naso (בעל חוטם), Pulcher (הנאה), Cicero (בעל יבלת), Balbus (כבד לשון), Scaevola (איטר יד ימינו), Strabo (פוזל) וכו'.

שמות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנשות האזרחים הרומאיים לא היו praenomina כשל הגברים, ושמן הפרטי היה צורת הנקבה של שם בית האב (ובמקרים בודדים של הקוגנומן של אביה). לדוגמה, ליוויה (Livia) הייתה בתו של אדם שה-nomen שלו היה Livius, כלומר נשתייך לבית האב של הליוויים (gens Livia). אם היו לו שתי בנות, נקראה הבכורה Livia Maior (ליוויה הבכירה) ואחותה Livia Minor (ליוויה הצעירה). הבנות הנוספות נקראו Livia Tertia (ליוויה השלישית), Livia Quarta (ליוויה הרביעית) וכן הלאה.

נשים נקראו בשמן הפרטי רק בחוג המשפחה והידידים. בציבור נקראו הנשים בשני שמות, שמן הפרטי וה-cognomen של אביהן או של בעלן ביחסת הקניין (genetivus). למשל, Cornelia Scipionis (הבת או הרעיה של סקיפיו).

שימוש בשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המלא של אדם שימש בדרך כלל לפניות רשמיות אליו. בשימוש יום יומי שימשו בדרך כלל שני שמות: הפרַאינומן והקוגנומן או הנומן והקוגנומן. לעתים השתמשו רק באחד מן השמות.

שינויי שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מאומץ נשא בדרך כלל את שלושת השמות של אביו מאמצו, ובנוסף להם את שם בית האב המקורי שלו בצורת שם תואר (adiectivum). לדוגמה, פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס היה בנו של לוקיוס אמיליוס פאולוס שאומץ על ידי פובליוס קורנליוס סקיפיו (בנו של סקיפיו אפריקנוס).

עבד משוחרר היה מאמץ את הפראינומן והנומן של אדונו, ואילו שמו הפרטי הפך לקוגנומן. לדוגמה, לאחר שיוסף בן מתתיהו שוחרר על ידי אספסיאנוס (ששמו הרומאי המלא היה טיטוס פלביוס וספסיאנוס), הוא הפך לאזרח רומאי תחת השם טיטוס פלביוס יוספוס, והקוגנומן היה לטיניזציה של שמו הפרטי העברי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרות אקדמית בעברית נפוץ גם התעתיק גניאוס. השימוש באות C לקיצור השמות גאיוס וגנאיוס מקורו בשלב קדום של הכתיב הלטיני, שבו שימשה האות C גם לייצוג הצליל [g].