שמות רחובות בתל אביב-יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי
שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו
שלט הרחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב)
השלט בסמטת אלוף בצלות

רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל. מלבד רחובות על שם אישים הקשורים בתולדות העיר בעיר מספר רחובות ידועים בעלי שמות ייחודיים ויוצאי דופן או רחובות עם סיפור מיוחד סביב שמם.

שמות הרחובות נקבעים על ידי ועדת השמות של עיריית תל אביב-יפו המחליטה במקביל גם על שמות כיכרות, גנים, גשרים ועוד.

באזור יפו, בה מתגוררים תושבים ערבים רבים, התגלעה לאורך השנים מחלוקת בנוגע לחלק משמות הרחובות ותושבים ערבים מעוניינים לשנותם.[1]

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם המוחלט של האישים המונצחים ברחובות תל אביב הם אישים יהודים או ישראלים ואף דמויות תנ"כיות. מבין הרחובות שאינם קרויים על שם אישים הקשורים לתולדות העם היהודי נמנים רחובות על שם אישים בעלי חשיבות אוניברסלית (כגון ג'ורג' וושינגטון בפלורנטין או לאונרדו דה וינצ'י ליד הקריה) ומספר רחובות על שם אישים הקשורים לתקופת השלטון הבריטי (כגון המלך ג'ורג' החמישי, הרברט סמואל, ארתור ג'יימס בלפור ואדמונד אלנבי).

ישנם מקרים בהם לשני אנשים עם אותו שם משפחה יש רחובות בעיר. כך למשל יש רחוב על שם י.ל גורדון שהוא ציר רוחב בצפון הישן, ועוד רחוב קטן על שם א.ד גורדון במרחק של 400 צפונית ממנו, בסמוך לבית ספר שנקרא על שמו. דוגמה אחרת היא שקיים רחוב על שם בוריס שץ בצפון הישן, ועוד רחוב על שם גרשון שץ בשכונת מוטניפיורי. כדי להימנע מבלבול בין הרחובות השונים, הרחובות על שם י.ל גורדון ובוריס שץ, נקראים "גורדון" ו"שץ" בהתאמה, בעוד שהרחובות על שם א.ד גורדון וגרשון שץ, נקראים בשמם המלא.

מספר רחובות בעיר נקראו על שם דייר מפורסם ברחוב: אחד העם ברחוב אחד העם וחיים נחמן ביאליק בכיכר ביאליק אשר הרחובות נקראו על שמם עוד בחייהם, ודוד בן-גוריון ואהרן שלוש ששם הרחוב בו גרו שונה לאחר מותם. על שמו של ביאליק נקראו למעשה שני רחובות: רחוב ביאליק בו גר וכן גם שדרות ח"ן. סימטה נוספת, סמטת אלוף בצלות נקראת על שם יצירתו "אלוף בצלות ואלוף שום". מספר רחובות קרויים על שם אישים אשר מאורעות היסטוריים הכרוכים בהם אירעו בסמוך להם: רחוב על שמו של חיים ארלוזורוב נקרא בסמוך למקום הירצחו וכך גם סיפורו של רחוב הארבעה - בו נהרגו 4 חברי ההגנה.

דרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר רחובות נקראו על שם מקום שאליו הוליכו, כגון "דרך הים", "דרך חיפה", "דרך פתח תקווה", "דרך לוד", "רחוב האוניברסיטה" ורחוב "המסילה". במרוצת השנים הוחלפו שמות הרחובות הללו, בהתאמה, לרחוב אלנבי, דרך נמיר, דרך בגין, דרך חיים בר-לב ורחוב חיים לבנון, ורחוב החרש ורק השם דרך יפו עדיין מרמז על היעד שהרחוב מוביל אליו. רחוב הירקון המוביל צפונה אל נחל הירקון נקרא עדיין כך. רחוב סלמה נקרא אף הוא על שם הכפר הערבי סלמה שהוביל אליו, אולם לאחר מלחמת העצמאות שונה שמו לדרך שַׁלְמָה, על שם היישוב היהודי שהתקיים במקום עוד קודם לכן עד תקופת בית שני, על מנת לשוות לו צליל עברי ולחזק את הקשר להיסטוריה היהודית במקום הערבית. למרות השינוי הרשמי, השם הקודם כבר הושרש והרחוב נקרא לרוב סַלַמֶה.

שמות רחובות בעלי הקשר מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר רחובות קרויים על שמו של אתר סמוך או אתר שהיה בעבר בסמוך לתוואי הרחוב כמו גם על שם אישיות או דבר הקשורים לסביבת הרחוב:

רחובות ביפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב על שם האישיות הערבית אבן סינא בשכונת עג'מי. דווקא בשלט זה הכיתוב הוא בעברית ובאנגלית בלבד ללא השם בערבית.

מספר רחובות ביפו אשר נקראו על שם אישים ערביים או עות'מאנים שונו לאחר איחודה עם תל אביב לשמות בעלי הקשר יהודי או נייטרלי. דוגמה ידועה היא שדרות ירושלים שנקראו בעבר על שם המושל הטורקי ג'מאל פאשה. דוגמה נוספת היא רחוב יפת שנקרא בעבר "רחוב עג'מי" (כמו גם שכונת עג'מי אליה מוביל) על שמו של הקדוש הפרסי איברהים אלעג'מי, ושונה ליפת (בן נח), מייסד יפו על פי האגדה, כדי להדגיש את הקשר התנ"כי של יפו. גם סמטאות יפו העתיקה שהוחרבה כמעט במלואה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל קיבלו שמות עבריים חדשים.

מספר רחובות יפואיים קרויים על שם אישים ערביים, כגון אבן סינא ואבן רושד, אולם אלו הם בעלי חשיבות אוניברסלית ולאו דווקא ערבית או מקומית.

רחובות נוספים ששינו את שמם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד רחובות ביפו, שונו שמותיהם של מספר רחובות נוספים בשטחים שסופחו לעיר תל אביב וכן שמות רחובות ששונו על רקע אחר.

במושבה הטמפלרית שרונה שונו שמות הרחובות: רחוב קפלן נקרא קודם לכן "דרך הים" והוא היה רחובה הראשי של המושבה הפונה לכיוון הים. רחובות דוד אלעזר ואוסוולדו ארניה הניצבים אליו נקראו בתקופת שרונה רחוב כריסטוף הופמן ורחוב גרטן (רחוב הגן) בהתאמה.

טרם כיבוש הארץ על ידי הבריטים גם רחוב אלנבי על שמו של פילדמרשל אדמונד אלנבי נקרא "דרך הים" והיה הרחוב שקישר בין "תל אביב הקטנה" וחוף הים.

רחוב ז'בוטינסקי (ע"ש זאב ז'בוטינסקי) ושדרות בן-גוריון (ע"ש דוד בן-גוריון) נקראו לפני כן רחוב קיבוץ גלויות ורחוב הקרן הקיימת לישראל בהתאמה. שמות אלה "עברו" לרחובות אחרים בעיר הקרויים בשם זה עד היום לאחר מותם של אישים אלו. גם רחוב טשרניחובסקי קיבל את שמו לאחר מותו של שאול טשרניחובסקי ונקרא קודם לכן "רחוב בצלאל". שוק בצלאל שנמצא במקום נקרא כך עד היום והשם בצלאל עבר לרחוב חדש באזור שממזרח לבית העירייה.

רחוב אבן גבירול הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי. הרחוב קיבל את שמו לאחר קום המדינה אולם תוואי הדרך היה עוד קודם להקמת הרחוב ושמה היה כרחוב הדרומי הממשיך עד למרכז העיר של אז. הבחירה בשלמה אבן גבירול לא הייתה מקרית אלא כמו יהודה הלוי היה מגדולי המשוררים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מקרה דומה היה עם רחוב המלך ג'ורג' שנקרא בשם רחוב הכרמל, כמו המשכו הישיר עד היום, אשר לאורכו שוק הכרמל. שם קטע זה של הרחוב, הממשיך צפונה לאזור כיכר מסריק שונה ב-1935 לכבוד שנת יובל הכסף למלכותו של ג'ורג' החמישי. רחוב הכרמל כולו קיבל את שמו רק בשנות ה-20 ונקרא לפני כן "דרך סומייל" שכן הדרך קישרה בין הכפר לבין יפו.

בדרום מזרח העיר רחוב יגאל אלון נקרא בעבר "רחוב גיבורי ישראל" ורחוב משה דיין נקרא "דרך הניצחון".

רחוב מאפו הנמשך מרחוב הירקון לרחוב דב הוז נקרא בתחילה "רחוב הגליל". עדיין יש ברחוב בית מרקחת בשם זה. נתן אלתרמן כתב בשירו "צריך לצלצל פעמיים" כי: "כתובתי הגליל מספר שניים" והתכוון לבית ברחוב מאפו הנמצא ליד הים ("הים לא יחדל מלנהום"). כיום רחוב הגליל נמצא ליד התחנה המרכזית הישנה.

סימון רחובות במספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום המדינה סומנו כמה רחובות בתל אביב-יפו במספרים. בשנת 2006 החליטה העירייה לתת שמות לכל הרחובות האלה[3] במסגרת זו נקראו, למשל, רחוב 3833 בשכונת נווה גולן ביפו על שם יונה וולך, ורחוב 3350 ביפו על שם הרב חיים נחום[4].

אנקדוטות וסיפורים מעניינים סביב שם הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעוז עזריהו, על שם ­- היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל מונטרסקו, של מי העיר הזאת, לעזאזל? המאבק של שמות הרחובות ביפו, באתר הארץ, 22 במאי 2017
  2. ^ 1 2 מדריך הרחובות של תל אביב-יפו: ב'-ג', אתר עיריית תל אביב-יפו
  3. ^ לכל רחוב יש שם – הודעה לעיתונות של עיריית תל אביב-יפו.
  4. ^ רשימת הרחובות הממוספרים והאישים שהונצחו באתר עיריית תל אביב-יפו
  5. ^ להרחבה ראו על שם העיר תל אביב