שמחה בונים מפשיסחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה
הרב ברוך הלוי אפשטיין
חיבורו העיקרי "קול שמחה"
תאריך לידה ה'תקכ"ה, ולדעה אחרת ה'תקכ"ז
מקום לידה וודז'יסלאב, פולין
תאריך פטירה י"ב באלול ה'תקפ"ז
מקום קבורה פשיסחה
חסידות פשיסחה
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
מספר בשושלת השני
הקודם רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
הבא בנו רבי אברהם משה מפשיסחה,
תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק
תחילת כהונה תקע"ד
סיום כהונה תקפ"ז
רבותיו רבי מרדכי בענט, רבי ירמיה ממטרסדורף, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
אב רבי צבי הירש
בת זוג רבקה
ילדים רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא, ליבא
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין

רבי שמחה בּוּנֶים בונהרד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוודז'יסלאב שבפולין. אביו, רבי צבי הירש היה מגיד, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג ובישיבתו של רבי ירמיה ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות, נסע לרבי משה לייב מסאסוב, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם". נסע תקופה אל הצדיק ר' פישל מסטריקוב (מתלמידי המגיד ממזריטש)‏[1].

דבק ביהודי הקדוש ומילא את מקומו משנת תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו נעשה עיוור, וגם אז הוא זיהה אנשים. כשרבי שלמה מראדמסק בא לראשונה והושיט לו ידו, אמר זה יש לו חכמת שלמה בקרבו. נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".

אחר פטירתו קיבלו עליהם חסידים רבים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. אחרים ובראשם רבי יצחק מוורקא העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר שנתיים אחרי אביו.

אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע‏[2].

חתנו של רבי שמחה בונים היה רבי אלימלך (סבו של הרב צבי אב"ד ליפסק).

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמתיים צופים, עמ' 184.
  2. ^ מוסף שבת המבשר פרשת בהעלותך תשע"ד, מדור "פסיפס", בשם ר' משה אהרן בוים ששמע מאחיו רבי הירש לייב שהכירה.
תקופת חייו של שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן