שמחה גדולה בשמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמחה גדולה בשמים
מידע כללי
מאת אמונה אלון
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה כתר ספרים
תאריך הוצאה 2004
מספר עמודים 210
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9650712801
הספרייה הלאומית 002375813

שמחה גדולה בשמים הוא רומן שנכתב בידי אמונה אלון, ויצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2004. הרומן מתאר את סיפור אהבתה הגדולה של שלומציון, צעירה דתית רדיקלית וחולמת חלומות, ליאיר, תלמיד שקדן ועילוי בישיבה ציונית דתית מרכזית (המזוהה כנראה עם ישיבת מרכז הרב) בתקופת התחלת ההתנחלויות לאחר מלחמת יום הכיפורים. הספר תורגם לאנגלית[1] על ידי דוד חזוני תחת השם If You Awaken Love והיה מועמד לפרס הספר היהודי הלאומי בשנת 2007.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים של סוף שנות השישים נרקם סיפור אהבה בין שלומציון, בתו של מבקר מקרא מפורסם, לבין יאיר, בחור ישיבה צעיר ב"ישיבה הגדולה" - כפי שמכונה בספר ישיבה גבוהה ציונית דתית בירושלים שבראשה עומד רב קשיש וכריזמטי המנהיג ציבור. לאחר שהתברר כי ראש הישיבה הכריזמטי מתנגד לשידוך זה, בשל סיבה שאינה ברורה, שלומציון עוזבת את הדת ויורדת לסיני. יאיר, שמשלים עם גזרתו של ראש ישיבתו הנערץ, מתחתן עם לאה'לה - בתו של אחד מסגניו של ראש הישיבה, והולך לגור בהתנחלות תרצה צפונית לירושלים. שלומציון נישאת למרדכי רוזנברג, אחד ממפקדיו של יאיר, שלאחר מלחמת יום הכיפורים עבר להתגורר בסיני, ויולדת את מיה. שנים לאחר מכן, שלומציון הגרושה מבוססת בקהילה התל אביבית השמאלנית ועובדת כמעצבת על. בתה מיה חוזרת בתשובה לאחר שירותה הצבאי, מתאהבת בבנו של יאיר, אריאל, ועומדת להתחתן איתו, ובכך מחזירה את אמה למערבולת רגשית גדולה.

הסיפור מסתיים ב-4 בנובמבר 1995, בסיומה של עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, רגע לפני רצח יצחק רבין.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלומציון דרור - גיבורת הסיפור
  • פרופ' אברהם דרור, אביה של שלומציון
  • יאיר בירמן - בחור הישיבה, לימים רב בולט
  • הרב מוישה שור - סגנו של ראש הישיבה
  • הרבנית חוה שור - מורת דרך לנשים
  • הרב שמואל הוניג - מסגני ראש הישיבה
  • לאה'לה - בתו של הרב שמואל הונינג
  • רוזי - מרדכי רוזנברג, מפקדו הנערץ של יאיר
  • מיה - בתה של שלומציון
  • אריאל - בנו של הרב יאיר בירמן

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שבתחילת הספר נכתב כי הדמויות הן פרי דמיונה של המחברת, יש הרואים בו רומן מפתח ומזהים את הנפשות הפועלות וקוי העלילה (למשל, הישיבה מזוהה עם ישיבת מרכז הרב וראש הישיבה עם הרב צבי יהודה קוק).

לפי פרשנות זו, הרומן הוא כנראה הרומן הראשון המתייחס לקהילת מרכז הרב וגרעין מייסדי ההתנחלויות, מתוך מבט פנימי ואישי. לאורך הספר מרומזת באורח בולט ביקורת נוקבת ויחסים טעונים לישיבת מרכז הרב ואנשיה בהיבטים שונים, כמו ראיית אמונתם בנוגע לגאולת העם והעולם כיוהרה משיחית, חינוך הנותן משקל מרובה לדעתו של הרב והעדפת התפיסה ההלכתית על פני רומנטיקה ואהבה גדולה. אנשי מרכז הרב קיבלו ספר זה בתרעומת ובעלבון[דרוש מקור], אם כי בסיומו של הספר מובעת דווקא החזרה, למרות הכל, לאותה קהילה והשתחררות מהנטל הנפשי ביחס אליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עופרה מצוב-כהן, מפגש תרבויות בעולמם של מתבגרים - קריאה בספרות ישראלית במאה ה-21, רסלינג, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ If You Awaken Love', London/New Milford, The Toby Press, 2007'