שמחה זליג ריגר
 | |
| הרב שמחה זליג ריגר | |
| לידה |
27 בפברואר 1864 כ' באדר א' ה'תרכ"ד נובהרדוק  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1942 (בגיל 78) ד' בחשוון ה'תש"ג בריסק |
| כינוי | הדיין מבריסק |
| מקום קבורה | לא נודע (נרצח בידי הנאצים בתוך יער ליד העיר בריסק, עם שאר בני קהילתו) |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| מקום פעילות | בריסק |
| תקופת הפעילות |
? – 15 באוקטובר 1942 |
| השתייכות | ישיבת וואלז׳ין |
| תחומי עיסוק | אב בית דין |
| תפקידים נוספים | דיין ומורה הוראה |
| רבותיו | הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין |
| תלמידיו | הרב איסר יהודה אונטרמן |
| בני דורו | הרב חיים הלוי סולובייצ'יק |
| בת זוג | הרבנית שרה (סורקי) ריגר |
| צאצאים | נכדו, הרב חיים דוב בער גולבסקי |
  | |
הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בנובהרדוק לרב דב ריגר שהיה תלמיד חכם ובעל שיעור קומה תורנית, מנכבדי העיר וסוחריה. בשנת ה'תרל"ד (1874) עברה משפחתו להתגורר בבריסק. כנער שימש את רבי יהושע לייב דיסקין עד סיום כהונתו והושפע ממנו רבות בשיטות ההוראה. בשנת תרמ"ב נשא את בתו של הרב אברהם רודנסקי מוולוז'ין, לאחר נישואיו נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין, והיה לתלמידיהם של ראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין ומשנהו רבי חיים מבריסק. לאחר שנפטר רבה של קהילת בריסק, הבית הלוי, ביקשה הקהילה למנות תחתיו את בנו רבי חיים והוא ניאות לבקשתם בתנאי שבמקביל ימונה רבי שמחה זליג למורה הוראה ולדיין ותופקד בידיו האחריות על פסיקת ההלכות והדיונים הממוניים בעיר (זאת כנראה משום שרבי חיים השתדל להימנע מפסיקת הלכה ומדיינות)[דרוש מקור]. גם אחר פטירת רבי חיים ומינויו של בנו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק תחתיו, המשיך רבי שמחה זליג לשאת במשרת מורה הוראה והדיין של בריסק.
רבי שמחה זליג התייחד מבין תלמידי ישיבת וולוז'ין בכך שלא עסק בסדר הלימוד הרגיל בישיבה, כלומר בבירור סוגיות שבתלמוד שעיקרן תאוריה ולא מעשה, אלא עסק בלימוד ההלכה הפסוקה. כבר בישיבה התפרסם כבקי ובר סמכא בעניינים ההלכתים מסובכים. יכולת הפסיקה שלו הייתה מדהימה, תוך דקות ספורות היה יכול להספיק לענות עשרות תשובות בעניינים מורכבים[1]. פעם אמר עליו רבי חיים: במקצוע ההוראה רבי שמחה זליג הוא חד בדרא (יחיד בדורו)! ההערכה אליו גברה בעקבות מקרה בו הכריז ברבים כי טעה במקרה מסוים של פסיקת הלכה.
מלבד מצוינותו בשדה ההלכה, היה רבי שמחה זליג מיוחד גם ביראת שמים ובצדקות. תפילתו היומיומית הייתה סוערת ונרגשת וכולו היה כאש בוערת. גם בשעה שהיה מורה הוראה היה אחוז פחד וחרדה לבל יטעה, ואף את תלמידיו הדריך שינהגו כך. גם מידותיו הטובות וליבו הרחום והשופע לזולת היו מן המפורסמים, והיה מקריב את כל כולו לעשיית צדקה וחסד.
היה מהרבנים הראשונים שנתנו דעתם לסוגיית קו התאריך בהלכה[2] ודעתו הייתה כפי שסבר גם החזון איש לאחר מכן, אך דעתו בסוגיא זאת לא התקבלה בציבור.
הרב ריגר לא חיבר ספרים, אך בקבצים וספרים רבים נתפרסם מדברי תורתו וחכמתו. רבי חיים מבריסק, שבספרו אינו מזכיר כמעט את דברי האחרונים, כותב בשם רבי שמחה זליג בשלשה מקומות בספרו ומכנהו "ידידי הרש"ז"[3].
הרב ריגר נרצח בשואה יחד עם יהודי בריסק, בחודש חשוון ה'תש"ג (1942)[4] נכדו הוא פרשן הכדורסל שימי ריגר, הקרוי על שמו.
נינו הוא יונתן ריגר, עיתונאי המשמש ככתב התרבות של חברת החדשות.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב איסר יהודה אונטרמן, לימים הרב הראשי לישראל.
- הרב אהרן יהודה לייב שטינמן.
בספר הביוגרפיה, מנחם בגין נזכר כיצד חיילים נאצים השפילו בפומבי בכיכר העיר את הרב שמחה זליג ריגר, וגזרו את זקנו.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה, חלק חמישי, עמ' 289, ניו יורק ה'תשכ"ג
- עצות להצלחה בתורה, מתורתו של הרב הדיין שמחה זליג ריגר, אתר תורתך לא שכחתי
- Sara Reguer, My Father's Journey: A Memoir of Lost Worlds of Jewish Lithuania, Academic Studies Press, Boston 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מוריה, לט, עמוד יז, מכון ירושלים, ירושלים תשל"ו.
- ^ יוחנן שבדרון, בעניין קו התאריך, קובץ בית אהרן וישראל, ירושלים, שבט - אדר תש"ע, עמוד קיא.
- ^ הלכות תפילין פרק א הלכה טו (קושיה בשמו), הלכות תרומות פרק א הלכה י (פירוש בשמו), הלכות ביאת מקדש פרק יג הלכה כא (תירוץ בשמו).
- ^ תמונת חתנו הרב משה ראובן גולבסקי בגטו בריסק, באתר יד ושם.
| בקרת זהויות |
|
|---|