שמעון בן זומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמעון בן זומא היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי, וכמוהו, לא זכה להאריך ימים ולהגיע לסמיכה[1], ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה ולכן נקרא בן זומא על שם אביו ולא רבי שמעון בן זומא[2]. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: "הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה"[3].

אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר "...בן זומא הציץ ונפגע". [4]

עוד נאמר עליו: "משמת בן זומא, בטלו הדרשנים"[5] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[6], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.

הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[7] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.

ציטוטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח."[8]

ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:

Cquote2.svg

בן זומא אומר:

אֵיזֶהוּ חָכַם? - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר[9]: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְכָּלְתִּי";
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [10]: "טוֹב אֶרֶך אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר";
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [11]: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא;
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [12]: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".
Cquote3.svg
מסכת אבות ד', א'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות והערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במושג התלמודי.
  2. ^ אם כי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מכנהו מספר פעמים בתואר רבי שמעון בן זומא.
  3. ^ מסכת ברכות נז:
  4. ^ מסכת חגיגה, י"ד,ב
  5. ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
  6. ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
  7. ^ מצוטטת להלן.
  8. ^ משנה ברכות א',ה' ומשם להגדה של פסח.
  9. ^ תהלים קי"ט, צ"ט
  10. ^ משלי ט"ו, ט"ז.
  11. ^ תהלים קכ"ח, ב'.
  12. ^ שמואל א', ב', ל'.