שמעון בן זומא
שמעון בן זומא, היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.
תוכן עניינים |
דמותו [עריכה]
נודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי, וכמוהו, לא זכה להאריך ימים ולהגיע לסמיכה[1], ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה ולכן נקרא בן זומא על שם אביו ולא רבי שמעון בן זומא[2]. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: "הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה"[3].
אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר "...בן זומא הציץ ונפגע". [4]
עוד נאמר עליו: "משמת בן זומא, בטלו הדרשנים"[5] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[6], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.
הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[7] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.
ציטוטים בולטים [עריכה]
"מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח."[8]
ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:
 |
בן זומא אומר:
|
 |
| – מסכת אבות ד', א' | ||
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הרב אהרן היימאן, "שמעון בן זומא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר HebrewBooks
- שמעון בן זומא, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
מקורות והערות [עריכה]
- ^ במושג התלמודי.
- ^ אם כי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מכנהו מספר פעמים בתואר רבי שמעון בן זומא.
- ^ מסכת ברכות נז:
- ^ מסכת חגיגה, י"ד,ב
- ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
- ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
- ^ מצוטטת להלן.
- ^ משנה ברכות א',ה' ומשם להגדה של פסח.
- ^ תהלים קי"ט, צ"ט
- ^ משלי ט"ו, ט"ז.
- ^ תהלים קכ"ח, ב'.
- ^ שמואל א', ב', ל'.
