שמעון הקנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון הקנאי
Rubens apostel simon.jpg
שמעון הקנאי, דיוקן של פטר פאול רובנס
תאריך לידה המאה ה-1 בגליל
תאריך פטירה 65 או 107
חג 28 באוקטובר בכנסייה הקתולית, 10 במאי בכנסייה הקופטית

שמעון הקנאי היה אחד משנים עשר השליחים של ישו.

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט ידוע על זהותו ועל חייו והמידע עליו הוא המעורפל ביותר מבין כל השליחים. שמו מופיע בשלושת הבשורות הסינופטיות[1] ובספר מעשי השליחים[2] ללא פרטים נוספים אודותיו מלבד תוארו - "הקנאי", כנראה כדי להבדילו מפטרוס שנקרא אף הוא שמעון. פרשנים קדומים כגון הירונימוס טעו לפרש את תוארו, כמי שבא מקנה, כפר כנא של ימינו. ניתן להניח שיש קשר בין קנאותו של שמעון לקבוצות הקנאים בימי בית שני, אלא שאלה החלו לפעול בעיקר בתקופה מאוחרת ביותר מעשר שנים מהתקופה שבה עוסקים הסיפורים בברית החדשה. קיימות גם פרשנויות‏[3] שטוענות שהוא שמעון אחיו של ישו המוזכר בבשורה על פי מרקוס‏[4] או בן דודו. מסורות אחרות מזהות אותו כשמעון מירושלים[5].

שליחותו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזידורוס מסביליה קיבץ את כל המידע והמסורות אודותיו בספרו החיים והמוות. כמו כן, המעשים והניסים שהוא ביצע מתוארים במקראת הזהב[6]. קיימות גרסאות שונות אודות שליחותו כשעל פי המרכזיות שבהן, הוא ביצע אותה במצרים ולאחר מכן חבר אל תדיאוס הקדוש במסופוטמיה. גם באשר למקום ולצורת מותו חלוקות הגרסאות‏[7]: הוא נצלב בשומרון, נוסר לשניים בפרס, הומת באיבריה הקווקזית או בארמניה או אף שהוא הגיע לבריטניה והומת בלינקולנשייר. על פי המסורת הוא קבור יחד עם תדיאוס הקדוש בבזיליקת פטרוס הקדוש שברומא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]