שמעון הראשון
שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי במחצית השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס ובתחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.
ייחוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון הראשון היה סבו של שמעון השני, ונכדו של יַדּוּעַ. יחוסו של יַדּוּעַ מוזכר מפורשות במקרא כמתייחס למשפחת הכהונה של בית צדוק.
וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ.
בתו של שמעון הראשון נישאה לטוביה מבית טוביה, אביו של יוסף בן טוביה.
כשנפטר שמעון היה בנו חוניו השני צעיר לימים ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון ירש אלעזר אחיו, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד לדודו מנשה. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.[1]
זיהויו עם שמעון הצדיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף בן מתתיהו, בחיבורו "קדמוניות היהודים" (סוף המאה ה-1 לספירה), מזהה את שמעון הראשון כ"שמעון הצדיק" (ולא את נכדו, שמעון השני):
- "כשנפטר חוניו הכוהן הגדול ירש אותו שמעון בנו, שנקרא גם הצדיק, משום יראת־שמים שבו ואהבתו לבני עמו. ומשמת זה והניח אחריו בן תינוק ששמו חוניו, קיבל את הכהונה הגדולה אלעזר אחיו".[2]
- "משמת אלעזר נטל מנשה את הכהונה הגדולה, ומשהוציא זה את חייו קיבל את המשרה אחריו חוניו בנו של שמעון הקרוי צדיק: שמעון היה אחיו של אלעזר".[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון הצדיק מאמר של ד"ר אורי אמיתי על זיהויים של שני שמעון כשמעון הצדיק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היסטוריה של ארץ ישראל התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עורך מנחם שטרן, יד יצחק בן-צבי, 1981, עמ' 105
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ב, פסקה ה, סעיפים 43–44.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ד, פסקה א, סעיף 157.
.jpg)
