שמעון פובזנר

שמעון פובזנר
	שמעון פובזנר
לידה	26 באפריל 1919; פולטבה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית
פטירה	24 בינואר 1999 (בגיל 79)
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
תקופת הפעילות	1943–1999 (כ־56 שנים)
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	כיכר מלכי ישראל
פרסים והוקרה	פרס רוקח (1957)
צאצאים	גדעון פובזנר

שמעון פּוֹבְזְנֶר (26 באפריל 1919 – 24 בינואר 1999) היה אדריכל ישראלי, זוכה פרס רוקח (1957).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פובזנר נולד ב-26 באפריל^[1] 1919 בפולטבה, בשנת 1923 עבר עם הוריו לברלין בירת גרמניה וב-1930, כשהיה בן 11, עלה לארץ ישראל. התגורר בתל אביב ולמד בה. בצעירותו, בשנת 1932, שיחק בתפקיד הראשי בסרט הקולנוע העברי הראשון (בבימויו של חיים הלחמי), "עודד הנודד".

בשנים 1937–1940 למד אדריכלות באקול ספסיאל ד'ארשיטקטור (אנ') בפריז (1937–1940), ועם שובו לארץ למד ציור באולפן של פרנקל-פרנל (1940–1941).

את דרכו המקצועית החל במשרד האדריכלים בבעלות אריה שרון ובנימין אידלסון (1944–1954, שם שימש כאדריכל בכיר. בעקבות זכייתו המשותפת עם עמיתו לעבודה אברהם יסקי על תכנון כיכר מלכי ישראל (כיום "כיכר רבין") בתל אביב וכיכר העצמאות בנתניה, פרשו השניים בשנת 1954 והקימו משרד עצמאי שפעל עד לשנת 1956, אך הותיר את חותמו באופן בולט במרחב הישראלי ובמהלכה זכו השניים בפרס רוקח לאדריכלות לשנת 1957.

בשנת 1956 פתח משרד עצמאי, שבמסגרתו פעל עד 1976. באמצע שנות ה-70 הצטרף אליו בנו גדעון. פובזנר זכה בתחרות אדריכלים לתכנון בית החייל בתל אביב. בתחרות אחרת זכה לתכנון תיכון ליד"ה בירושלים, פרויקט שנחשב היה לאבן דרך בהתפתחות אדריכלות בתי ספר בישראל. עם האדריכל דוד רזניק תכנן את מכון ון ליר בירושלים.

פובזנר נפטר בתל אביב בגיל 79. מאז פטירתו ממשיך את פעילות משרד האדריכלים בנו, גדעון, המתמקד בתכנון מבני חינוך בכל רחבי הארץ.

בשנים 2015–2017 הופקד ארכיונו של פובזנר בארכיון אדריכלות ישראל, וב-2018 יצא לאור בהוצאת דביר הספר "שמעון פובזנר, אדריכל" מאת צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון המסכם את פועלו.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר מלכי ישראל (רבין כיום) - תל אביב, 1952. בשיתוף אברהם יסקי.
כיכר העצמאות, נתניה, 1953. בשיתוף הפסל משה ציפר ואברהם יסקי.
קבר אחים למגיני ניצנים, קיבוץ ניצנים, 1954. בשיתוף אברהם יסקי והפסל משה ציפר.
קולנוע מרכז (רחוב הר ציון פינת נווה שאנן), תל אביב, 1954. בשיתוף אברהם יסקי.
המרכז המנהלתי, באר שבע, 1954.
בנייני הפקולטה למדעי הרוח והחברה קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1954–1958. בשיתוף אברהם יסקי.
שיכון עולים באר שבע, 1955. בשיתוף אברהם יסקי.
בניין דירות בקרן הרחובות אנטוקולסקי-רמברנדט תל אביב. בשיתוף אברהם יסקי. פרס רוקח 1957, 1955.
בניין דירות לעובדי הקרן הקימת, "נוה שפירא", ברחוב צבי הרמן שפירא, תל אביב 1961.
בית הספרים הלאומי, קמפוס גבעת רם האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1956–1960. בשיתוף חבר אדריכלים.
רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1956–1957.
בית תרבות, קיבוץ ניר דוד, 1957–1961.
בית החייל, תל אביב, 1959–1965.
בית ספר מקיף ע"ש תמן, צפת, שנות ה-60.
בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה, ירושלים.
מכון ון ליר בירושלים, ירושלים. בשיתוף דוד רזניק.