שמשון מאוסטרופולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ (Korets) בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולנאה (Polonnoye).

אביו, פסח, היה חתנו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע על פי המקובל עד דוד המלך.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגותו של רבי שמשון היא בעיקרה פרשנות לחיבורים ולמאמרים קדומים, שחלקם אכן נמצא בכתובים עתיקים יותר, וחלקם מופיע לראשונה בכתביו של רבי שמשון.

רוב פירושיו עוסקים בגימטריאות מבריקות, שעל ידן הוא מוצא הקבלה בין נושאים שונים, ולרוב טמונה בהן תאולוגיה פרשנית. בין העקרונות הדומיננטים בפרשנות זו נמצא העקרון לפיו לכל כח מ"כוחות הטומאה" יש כח מקביל בקדושה (בעל ערך גימטרי זהה), שנועד כדי לבטל אותו.

הרמח"ל בדרך עץ חיים מספר על ר' שמשון מאוסטרופולי שהשביע את הסטרא אחרא על הגזירות בת"ח ות"ט, ונענה שאם יבטלו שבת מילה ותורה יבוטלו הגזירות, וענה ר' שמשון שאות אחת מהתורה לא תבוטל. בסיפור זה הוכנסו מוטיבים מחייו של רבי עקיבא: גזירות ההריגה על קידוש השם, ואיסור קיום מצוות שבת, מילה ותורה.

יהודה ליבס מוצא שהקו העיקרי בצורת מחשבתו של רבי שמשון הוא העדר האבחנה בין החזיונות לחיים המעשיים, בין הדמיון למציאות ובין החלומות לשברן. רבים מגילוי החלום והמגיד שלו מערבבים גם בין אישים שונים בתקופות שונות, וכך הוא גם רואה את עצמו כהשתקפות (או גלגול) של שמשון הגיבור ושל רבי עקיבא.

כך ליבס משער, שחלק מן המאמרים הקדומים לכאורה שהובאו בכתביו, אשר לא נמצא להם מקור אחר מלבד בכתביו, למעשה נגלו אליו במהלך חזיונותיו המאגיים, והוא נתן להם פירושים, לעתים פירושים שלו ולעתים גם הפירושים נחוו אצלו כגילויים מיסטיים. ליבס גם משער שרבי שמשון קרא בכתבים נוצריים, והשתמש ברעיונות מתוכם כדי להילחם בנצרות.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמשון הוא אחד מגדולי המחדשים בתורת הקבלה, שלא עסקו רק בפרשנות לדברי קודמיהם אלא גם חידשו חידושים רבים שאין להם מקור בספריהם של מקובלים קדומים יותר. חידושים אלו, לדבריו ולדברי תלמידיו, הם תוצאה של גילויי מגיד: מלאך ממרום שגילה לו סודות התורה. כך מתדמה רבי שמשון לרבי יצחק סגי נהור ורבי יצחק לוריא שחידשו אף הם חידושים רבים בקבלה, על פי גילוי אליהו הנביא.

רוב חידושיו בקבלה כרוכים בגימטריאות. לדוגמה, מספר האותיות בשמותיהם של כל האבות (אברהם יצחק יעקב) מצד אחד ושל כל האמהות (שרה רבקה רחל לאה) מצד שני הוא 13 (י"ג) שהוא מספרן של י"ג מידות של רחמים.

גם הגימטריה של "אחד" היא 13, ולדבריו זה נובע מכך שהאבות והאמהות היו אלו שהפיצו בעולם את יחודו של ה', ואם מחברים את מספר האותיות של האבות והאמהות, יהיה המספר 26, שהוא הגימטריה של השם המפורש. בספריו מופיע פעמים רבות הביטוי "והוא רחום יכפר עוון" בהטיות שונות, כאשר נראה שמחד רצה לגלות את סודות הקבלה, ומאידך חשש מפני סכנות, רוחניות כפיזיות, העלולות לבוא כתוצאה מגילוי הסודות.

האגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמשון חיבר אגרת הנחשבת כבעלת סגולה בייחוד בערב פסח ולפי המסורת מי שקורא אותה מובטחת לו שמירה מפורעניות לכל השנה. איגרת זו נדפסה ברבות ממהדורות המחזורים וההגדות של פסח. איגרת זו היא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י (שאין לו מקורות אחרים), העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצריים בעשר מכות מצרים, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.

מותו על קידוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשלוש וחצי שנים לפני גזירות ת"ח ות"ט, טען רבי שמשון לגלוי מהמגיד שהתגלה לו, שהודיע לו על הגזירות הממשמשות לבוא, והכינו לכך. רבי שמשון עורר בעקבות כך את הסובבים אותו לשוב בתשובה, אך תשובתם לא הועילה לבטל את גזר הדין. ובחודש אב ה'ת"ח, בהתקרב הפורעים, אסף רבי שמשון את בני עירו לבית הכנסת ועסק עמם בתפילה, עד שנהרגו על ידי הפורעים. באגדות מאוחרות יותר מסופר אודות הפלא שהתרחש עמו, כאשר לא הרגיש כלל בעת שהרגו אותו.

וכך כתב עליו תלמידו, רבי נתן הנובר:

והיה בתוכם (-בקרב קהילת פולנאה) איש אחד חכם ונבון ומקובל האלקי ושמו מוהר"ר שמשון מק"ק אוסטרופולי. ובא מלאך המגיד אליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה. ועשה המקובל הנ"ל פי'(רוש) על הזוהר על פי קבלת מהאר"י ז"ל ולא זכינו שיבא להדפוס. ואמר לו המגיד לפי הגזיר' שיעשו תשובה גדולה שלא יבא כך הגזירה רעה. ודרש כמה פעמים בב"ה (-בבית הכנסת) והזהיר לעם שיעשו תשובה על הצרה שלא תבא, וכן עשו תשובה גדולה בכל הקהילות ולא הועילה כי כבר נחתם הגזירה רעה. וכאשר באו האויבים וצרים על העיר נכנס המקובל הנ"ל לבית הכנסת ושלש מאות בעלי בתים עמו, כולם חכמים גדולים וכולם מלובשים בתכריכין ובטליתו' על ראשיהם ועסקו בתפילה גדולה עד שבאו האויבים לעיר ונהרגו שם כולם בבית הכנסת על אדמת קדש הי"ד (-ה' יקום דמם).

– יון מצולה

הריגתו על קידוש השם מימשה את רצונו העז למות בצורה זו, רצון הבא לידי ביטוי בכתביו. גם שם ובעיקר באגדות מאוחרות יותר, מיוחסת הריגה זו לנאמר במסורת על כך שמשיח בן יוסף עתיד להיהרג על קידוש השם.

תקופת חייו של שמשון מאוסטרופולי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

מצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מניניו היה:

על צאצאיו נמנים גם רבי ליבר הגדול מברדיטשוב וצאצאיו למשפחות ליברזון והיילפרין (אלפרין) מאוסטרוה. בין צאצאיו נמנה גם גרש בודקר, פיזיקאי סובייטי שהתעסק בתחום הפיזיקה הגרעינית.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמשון מציין בספריו ספרים רבים שכתב ומפנה אליהם, ובין רושמי הביבליוגרפיות שלו יש המונים את כל הספרים הללו כספרים שאכן נכתבו על ידו. אך לדעת החוקרים ספרים אלו מעולם לא נכתבו. מאידך, ישנם ספרים אותם פירש רבי שמשון ואת גוף החיבור יחס למחברים אחרים, כאשר לדעת החוקרים הוא זה שכתב הן את החיבור והן את פירושו. כך הספר "קרנים", המיוחס על ידי רבי שמשון לדמותו של רבי אהרן בן אברהם מקרדינא (מחבר "אגרת הטעמים" שנדפסה כפנים החיבור "שפע טל" של רבי שבתי שפטל הורביץ), חוברה, לדעת גרשום שלום, על ידי רבי שמשון‏[1].

החיבורים שודאי נכתבו על ידי רבי שמשון, הם:

  • דן ידין - פירוש על ספר "קרנים"‏‏‏[2]. נדפס לראשונה בזולקוה 1709, ומאז במהדורות רבות.
  • ליקוטי שושנים.
  • מאמר זאת חוקת הפסח, פירוש על מ"ב המסעות שנסעו ישראל במדבר כסגולה נגד מחלות. בתוך ספרים שונים וגם כספר נפרד בשם תקון לחולי הקולירה וגם למגפה ב"מ, אזמיר 1867, ובשם סדר המסעות, בגדאד אחרי 1868.

מדברי תורתו שהובאו בשמו בספרים שונים, חוברו הספרים:

  • ספר ליקוטים, זולקוה 1763.
  • משה בר' אברהם הכהן [מלקט], קהלת משה, לבוב תקנ"ג.
  • נפלאות חדשות – על ידי נח ליפשיץ, ירושלים תש"ז.
  • ניצוצי שמשון – על ידי א' בומבך, בני ברק תשמ"א.

כמו כן נדפסו מאמרים קצרים מדברי תורתו בתוך ספרים שונים: בתוך "מאמר העיתים" של רבי מנחם עזריה מפאנו, דירנפורט 1693 (נדפס אחר כך בתוך "ליקוטי שושנים"); "ביאור לקטע ממדרש הנעלם, מאת ר' שמשון מאוסטרופליא" נדפס בתוך "מגל האומר", הומבורג 1747; בתוך "שערי הקדושה" של רבי חיים ויטאל מהדורת זולקוה 1763; ובתוך "ברכת יוסף", פירוש על ספר יצירה, שלוניקי 1831. ספר "ניצוצי שמשון" אמרות טהורות מר' שמשון מאוסטרופוליא עם הוספות רבות כולל תולדות נדפס מחדש על ידי הרב אברהם יעקב בומבך בירושלים ת"ו בשנת תשע"ג ספר "קרנים" עם פירוש דן ידין מר' שמשון מאסטרופוליא הודפס מחדש בשנת תשס"ו בירושלים על ידי הרב אברהם יעקב בומבך

בין ספריו שלא הגיעו אלינו, יש לציין את הספר "מחנה דן", שאגדה חסידית מספרת שהבעל שם טוב אמר לתלמידו המגיד ממזריטש שלולא אבד הייתה מתקרבת הגאולה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום ברילל, אוצר הספרות, שנה ד, תרנ"ב, עמ' 472-468.
  • א. יערי, שלוחי ארץ-ישראל, ירושלים תשי"א, עמ' 449-448. (על האגרת).
  • שלמה זלמן שרגאי, רבי שמשון מאסטרופולי על התכלת, סיני סט (תשל"א) עמ' 301-302.
  • א' בומבך, ר' שמשון מאוסטרופוליה, בני-ברק תשמ"א.
  • יצחק אלפסי, מאורות מעולם הקבלה והחסידות, ת"א תשנ"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבתי צבי, כרך א, תל אביב תשי"ז, עמ' 67, הערה 1.
  2. ^ ‏מיוחס לסופר בשם אהרן מקרדינא שמוזכר אך ורק על ידי שמשון בספרו זה‏