שמשון רוזנבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמשון רוזנבאום
מסיבת ציוני מינסק לכבוד עלייתו של יהודה לייב ברגר לארץ ישראל בשנת תרע"ב-1912: יושבים על הרצפה בנו של ברגר, עו"ד הרצל בן-ארי (מימין), ובן אחיו ח"כ הרצל ברגר (משמאל); יישובים מאחוריהם: יהודה זאב נופך (רביעי משמאל), ולימינו, י"ל ברגר ואשתו מייטה, יהושע סירקין וד"ר שמשון רוזנבאום (קיצוני מימין); עומדים מאחור (מימין): מנחם איצקוביץ (הלוי), מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל)

ד"ר שמשון רוזנבאום (לעתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעתים Šimšonas,‏ Simanas,‏ Simas;‏ 3 באוגוסט 1859, פינסק6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר המועצה המכוננת של ליטא והשר לענייני יהודים, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק וחבר הוועד הפועל הציוני הגדול, קונסול ליטא בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנבאום נולד בשנת 1859 בעיירה פינסק שבפלך מינסק של רוסיה (רוסיה הלבנה), בן ליעקב, נפח. למד בחדרים ובישיבת וולוז'ין, המשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת אודסה ובאוניברסיטת וינה והוסמך כדוקטור למשפטים בשנת 1887. היה עורך דין בעיר הולדתו ובמינסק. בעת היותו סטודנט הצטרף לחובבי ציון ב1885. השתתף בכל הקונגרסים הציוניים מתחילתם ועד 1914, היה חבר הוועד הפועל הציוני והיה מ"ציוני ציון" שהתנגדו בתקיפות לתוכנית אוגנדה. היה מארגנה של ועידת מינסק וועידת הלסינגפורס נבחר לחבר בוועד המרכזי של התנועה הציונית ברוסיה.

משנת 1887 גר בעיר הולדתו ובשנת 1890 עבר למינסק, וגר בה עד 1915. כיהן כציר בדומה הראשונה של רוסיה מ-14 באפריל 1906 הצטרף לסיעה חוקתית-דמוקרטית ונאסר לשלושה חודשים עם פיזורה ללא אפשרות להיבחר בעתיד. בהמשך היה לעורך דין בתיקים הקשורים בפוגרומים ומשפטים נגד ציונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר לווילנה, שם הנהיג את התנועה הציונית הליטאית. ב1918 היה לנציג של המשלחת הליטאית בשיחותיה עם השלטון העות'מאני לגבי גורלה של ארץ ישראל. ב1919 השתתף בכתיבת פרויקט החוקה הליטאית עם הבטחת אוטונומיה יהודית רחבה, נהיה לראש המועצת יהודי ליטא ועם הקמת ליטא העצמאית נהיה לסגן שר החוץ, השתתף במשלחתה לשיחות הסכם ורסאי בשנת 1919.‏‏[1] בשנת 1920 מטעמה של ליטא חתם על הסכם שלום עם רוסיה הסובייטית שקבע כי וילנה שייכת אליה ובשנת 1923 מונה לשר לענייני היהודים בממשלה התשיעית במדינה.

בשנת 1924 בעקבות ביטול האוטונומיה היהודית בליטא יצא מהממשלה ועלה לארץ ישראל,‏[2] והיה ממייסדי בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. בשנת 1927 נתמנה לקונסול של כבוד של ליטא בארץ ישראל.‏[3] ובשנת 1929 היה לקונסול הכללי. באותה שנה, למלאות לו שבעים, העניק לו נשיא ליטא את אות מסדר הדוכס הגדול גדימינאס (בליטאית: Lietuvos didžiojo kunigaikščio Gedimino ordino medalis).‏‏[4] בשנת 1930 נוסד בארץ ארגון יוצאי מינסק, ורוזנבאום נבחר לנשיא הכבוד.

בארץ כתב בנושאים משפטיים. פרסם מאמרים בכתב העת "המשפט" (ירחון למשפט העיוני והשמושי) בעריכת שמואל אייזנשטדט.

בשנת 1932 נדפס בציריך ספרו על מושג הריבונות, בגרמנית (Der Souveränitätsbegriff: ein Versuch seiner Revision).

רוזנבאום נפטר בתל אביב בשנת 1934. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.‏[5]

על שמו רחוב בעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהדות ליטא , כרך ג: ספר א: אישים, תל אביב: עם הספר, תשכ"ז.
  • 'Rozenbaumas Š.,' in: Trumpos Steigiamojo Seimo narių biografijos su atvaizdais, Klaipėda 1924, p. 48. (בליטאית)
  • Eglė Bendikaitė, 'Rozenbaumas Simonas,, in: Lietuvos Steigiamojo Seimo (1920-1922 metų) narių biografinis žodynas, sud. A. Ragauskas, M. Tamošaitis, Vilnius, 2006, pp. 318-320. (בליטאית)
  • Eglė Bendikaitė, 'Rozenbaumas Simonas,' in: Lietuvos Respublikos Seimų I (1922-1923), II (1923-1926), III (1926-1927), IV (1936-1940) narių biografinis žodynas, sud. Aivas Ragauskas, Mindaugas Tamošaitis, Vilnius, 2007, pp. 451-452. (בליטאית)
  • Eglė Bendikaitė, 'Mittler zwischen den Welten: Shimshon Rosenbaum: Jurist, Zionist, Politiker,' in: Manfred Sapper (Red.), Impulse für Europa: Tradition und Moderne der Juden Osteuropas, Berlin: BWV, Berliner Wissenschafts-Verlag, 2008, pp. 295-302. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Amihai Zippor, IHC Celebrates with Lithuanian Embassy, Israel Hasbara Committee‏
  2. ^ ראו גם: א. יזרעאלי ("הד ליטא"), "מי שהיה מיניסטר", דואר היום, 18 בדצמבר 1924.
  3. ^ Prominent Personalities, באתר הקהילה היהודית של ליטא (באנגלית).
  4. ^ אות כבוד לש. רוזנבוים, דבר, 14 באוגוסט 1929.
  5. ^ רוזנבאום נקבר בין אחד העם וביאליק (The Late Dr Rosenbaum: Funeral in Tel-Aviv, פלסטיין פוסט, 10 בדצמבר 1934), ולאחר מכן הוזז קברו (תושב תל־אביב, חילול קברו של איש גדול: היכן קברו של ד"ר שמשון רוזנבוים?, דואר היום, 7 באוגוסט 1935; ועד "ברית ראשונים", על אי־הכבוד האחרון...: מכתב גלוי ל"חברה קדישא" ע"י הקהלה העברת ת"א יפו, דואר היום, 22 באוגוסט 1935; ועד ברית ראשונים, על העברת קברו של ד"ר ש. רוזנבוים ז"ל (גלוּי דעת), דואר היום, 25 בדצמבר 1935).
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.