שמש חצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמש חצות בנורבגיה

שמש חצות הינה תופעת טבע המתרחשת בחודשי הקיץ בקווי רוחב בסביבת החוג הארקטי וצפונה לו ובסביבת החוג האנטארקטי ודרומה לו, ובה השמש נראית בחצות הליל. בראות טובה, ניתן יהיה לראות את השמש באזורי הקטבים ברציפות כ-24 שעות ביממה. מספר הימים בשנה בהם תתקיים שמש חצות במקום כלשהו, תלויה במידת ההעמקה לקטבים, וגדלה בהתאמה. דרומית לחוג האנטארקטי (דרומי) אין התיישבויות קבועות של בני אדם, כך שהיחידים לחוות זאת הם האזורים המיושבים בחוג הארקטי (צפוני) כגון; קנדה (יוקון, הטריטוריות הצפון-מערביות ונונווט), דנמרק (גרינלנד), פינלנד, לפלנד, רוסיה, נורבגיה, שבדיה אלסקה וצפון איסלנד. התופעה ההפוכה היא ליל קוטב, המתרחש במהלך החורף באותם אזורים כאשר השמש נמצאת במהלך שעות היממה מתחת לקו האופק.

לילות לבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Altafjord01.jpg
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לילות לבנים

אזורים מעבר לקו רוחב 60 מעלות, שהם דרומית לחוג הארקטי או צפונית לחוג האנטארקטי חווים תופעה דומה בשם דמדומי חצות. התופעה מוסברת בזווית של כ-6 מעלות הנוצרת בין קו האופק לשמש, ועוצמת האור מספקת לקריאה למשל במידה והשמיים לא מעוננים.
לילות לבנים הפכו להיות סמל מוכר בסנקט פטרסבורג רוסיה ובמדינות רבות, ומתרחשים כל שנה בין ה-11 ביוני ל-2 ביולי, כאשר עשרת הימים האחרונים של יוני נחגגים באירועים תרבותיים ופסטיבלים, כאשר הידוע בהם הוא פסטיבל הלילות הלבנים.

השפעות אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהתושבים המקומיים במקומות אלו מתקשים להתנהל במציאות זו, בתקופות בהן השמש אינה שוקעת. ברם, דיירים חדשים כמו גם תיירים מושפעים רבות מהיעדר החושך, שינה ואיזון בין שעות היום, ונטען כי יש לכך קשר עקיף להיפומאניה.
תופעה זו מציבה אתגרים רבים בפני דתות המקיימות את פולחניהן על פי סדר יום מחזורי בעל זמני זריחה ושקיעה בטווח סביר. ביהדות לדוגמה, קיום תפילת השחרית נקבע לפי הנץ החמה, ותפילת הערבית לפי צאת הכוכבים. מסיבה זו, הקהילה היהודית שהיגרה לסקנדינביה ולאזוריה הצפוניים במאה ה-18, שקדה על קיום כללי הלכה יהודיים לאזורי הקטבים (אנ').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]