שנברג

ערך זה עוסק בשכונה בברלין. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו שנברג (פירושונים).

שֶׁנֶבֶּרג (Schöneberg) הוא חלק מרובע טמפלהוף-שנברג בברלין בירת גרמניה.

שנברג, יחד עם השכונה הקטנה פרידנאו, היוותה רובע עצמאי עד ל-1 בינואר 2001, אז אוחדה שנברג עם רובע טמפלהוף במסגרת רפורמת השכונות של ברלין לישות מנהלתית אחת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדויות הראשונות לקיום יישוב בשנברג מופיעות ב-1264 בכתביו של אוטו, מארקגראף ברנדנבורג. ב-1751 הקימו אורגים מבוהמיה כפר בשם נוֹי שנברג (נקרא גם: בֶּהמיש שנברג) במקום שבו עובר כיום הרחוב הראשי של השכונה (הָאוּפְּטְשְטְרַאסֶה). במלחמת שבע השנים נהרסו כמעט לחלוטין הכפר וכנסייתו בשריפה, שפרצה כתוצאה מהפצצות הרוסים והאוסטרים.

שני הכפרים - הישן והחדש - אוחדו ב-1874 והוכרזו כעיר ב-1898. ב-1920 סופחה העיר לברלין. בית העירייה של שנברג, שנבנה ב-1914, שימש כבית העירייה של מערב ברלין, ממלחמת העולם השנייה ועד איחוד העיר ב-1991, אז חזרה מועצת העיר המשותפת ל'בית העירייה האדום' (Rotes Rathaus) במרכז העיר.

שנברג הוא רובע מיושב ואמיד יחסית, שאין בו הרבה אתרי תיירות מסורתיים, אך נחשב למרכז קניות חשוב ויוקרתי. אזור נולֶנדוֹרף-פּלאץ (Nollendorfplatz, כיכר נולנדורף) שימש מרכז ללהט"בים מאז ימי רפובליקת ויימאר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 וביתר-שאת כיום. באזור מצויות חנויות-ספרים להט"ביות רבות. הצייר אוטו דיקס השתמש במבקרים במועדון הלילה המקומי 'אלדורדו' כמודלים לציוריו. הסופר כריסטופר אישרווד, שהתגורר בשכונה, ביסס על החיים בה את ספרו 'פרידה מברלין', והאזור שימש גם השראה למחזמר קברט.

עיינו גם בפורטל:
	ברלין

האתרים הבולטים בשכונה הם בית העירייה, שם נשא נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי את נאומו המפורסם מ-1963, בו הכריז 'אני ברלינאי' כדי להדגיש את הזדהותו עם תושבי העיר המחולקת; בית הכלבו KaDeWe (קָה-דֶה-וֶה), הגדול ביותר באירופה היבשתית (והשני בגודלו באירופה, אחרי הרודס (Harrods) בלונדון); ואנדרטת מקומות של זיכרון. בוינטרפלד פלאץ נמצאת כנסיית קירשה פון סנט מתיאס (Kirche von St. Matthias) (אנ'), אחת מהכנסיות הקתוליות הגדולות ביותר בברלין. בכיכר מתקיים שוק איכרים בימי רביעי ובימי שבת.

בין השנים 1910-1973, שכן ברובע ארמון הספורט - אולם הספורט הגדול בברלין, בשעתו, ומוקד לכינוסים ועצרות פוליטיות.

מדיה וקבצים בנושא שנברג בוויקישיתוף