שניאור זלמן מלאדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שניאור זלמן מלאדי (י"ח באלול ה'תק"ה - כ"ד בטבת ה'תקע"ג; 15 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812), מכונה גם "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב". מייסדה של חסידות חב"ד וראשון בשושלת ראשיה של חסידות זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
רבי שניאור זלמן נולד לאביו ר' ברוך בי"ח באלול ה'תק"ה (1745), בלאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.
בשנת תקכ"ד נסע לראשונה למעזריטש והיה שם לצעיר התלמידים של המגיד ממזריטש (ממלא מקומו של הבעש"ט). לאחר פטירת רבו היה ממקורביו של רבי מנחם מנדל מויטבסק ולאחר עלייתו של זה ארצה יחד עם רבי אברהם מקאליסק, כיהן כצדיק אזורי בליטא. בשנים אלה עסק בהפצת תורת החסידות אשר בשל פעילות תלמידי המגיד מעזריטש החלה להתפשט במזרח אירופה. בשנים אלה נדבקו אליו קבוצה של תלמידי חכמים בולטים אשר חלקם גדלו במעוזי ההתנגדות לחסידות (וילנא ושקלוב) ואשר ותורתו המשלבת את החוייה המיסטית בתוך החשיבה הלמדנית-שכלית הילכה עליהם קסם. בשנת ה'תקל"ד נולד בנו הגדול, אשר שימש ממלא מקומו של אביו לאחר פטירתו ומוכר בשם אדמו"ר האמצעי.
[עריכה] וילנא, המתנגדים והמאסר
עוד בצעירותו, התלווה רבי שניאור זלמן מליאדי אל ר' מנחם מנדל לביקור גורלי בוילנה, על מנת לשכנע את הגאון מווילנה בצידקתה וכשרותה של תנועת החסידות. אגרותיו של רבי שניאור זלמן לחסידיו בליטא, מהוות מקור מרכזי להשתלשלות האירועים שבין החסידים והמתנגדים ושימשו השראה לחסידים מאוחרים באופן ההתייחסות למבוכת המאבק והחרם כנגדם. בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים על רש"ז מלאדי בפני השלטונות, כאילו הוא מסייע באמצעות הכספים ששולח לחסידים שעלו לארץ ישראל לשלטונות העותמאניים אשר היו יריבי המדינה הצארית. אדמו"ר הזקן נלקח לחקירה ונאסר מיום כ"ד בתשרי ה'תקנ"ט. בהשתדלות החסידים שוחרר לבסוף בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט, ותאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כיום חג הגאולה.
בשנת ה'תקס"א נעצר שוב על רקע הלשנה נוספת כאילו תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד השלטון הצארי. מעצר ממנו שוחרר בחנוכה של אותה שנה.
לאחר שני המאסרים אותם עבר, פיתח ושכלל אדמו"ר הזקן את תורתו תוך שהוא מרחיב ומעמיק את הפצת עיקריה ברחבי ליטא ובילורוסיה. בעקבות שיטת הלימוד החב"דית ופעילותו להפצתה בתפוצה רחבה בקרב תושבי האזור בו הוא חי, היה אדמו"ר הזקן נתון בוויכוח עם אדמו"רים נוספים אשר חלקו על דרכו בלימוד תורת החסידות והפצתה.
| תקופת חייו של שניאור זלמן מלאדי על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] תקופת מלחמת נפוליאון
בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה (1812), אמר ר' שניאור זלמן - כפי המסופר - כי הוא יודע שניצחון הצרפתים יביא ליהודים רווחה חומרית (גשמית), אולם בכל זאת הוא מתפלל למפלת נפוליאון שכן שלטון צרפתי עלול להביא את היהודים לסכנה רוחנית של זלזול במצוות ובאמונה. בעקבות המלחמה ובשל פלישת הצרפתים לרוסיה נמלט אדמו"ר הזקן וכל בני ביתו מהעיירה בה הם חיו תוך שהם נהנים משמירה צמודה של חיילי הצבא הרוסי. במהלך הבריחה, במוצאי שבת, כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812), נפטר רבי שניאור זלמן מלאדי, והובא למנוחת עולמים בעיר האדיטש שבפלך פולטבה.
[עריכה] משנתו וחיבוריו
חיבורו החשוב ביותר הוא ספר התניא, או 'ליקוטי אמרים', שהוא אולי גם החיבור החסידי העיוני השיטתי ביותר. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, תוך זיקה מובהקת למינוחיה של הקבלה (אם כי איננו ספר קבלי). בזכות חיבורו זה נקרא ר' שניאור זלמן גם 'בעל התניא'. כינוי חב"די אחר שלו הוא 'אדמו"ר הזקן'. חיבור אחר של ר' שניאור זלמן נקרא 'שולחן ערוך הרב'. ספר זה הוא כתב בהוראת רבו המגיד ממזריטש. אף הוא חריג למדי בנופה של החסידות בראשיתה, בהיותו חיבור הלכתי מובהק הנכתב על ידי רבי חסידי.
כהמשך לתורת החסידות אשר ראתה צורך מהותי בהבנת נפש האדם על גווניה השונים, מיקד אדמו"ר הזקן גם הוא את עיקרי תורתו באדם. אולם עיקר חידושו מול תורת החסידות הכללית, הייתה בפריסת יריעה רחבה אשר כוללת התמודדות עם שאלות פילוסופיות ותאולוגיות תוך הסברה שכלית ושילוב של מושגי היסוד של תורת הקבלה. בכך למעשה גישר אדמו"ר הזקן בין החוויה המיסטית לחשיבה הפילוסופית הדתית. במאמריו וספריו ביקש להסביר את המושגים הקבליים במושגי השכל האנושי ולכל אלה למצוא ביטוי ושיקוף תואם במצבי הנפש השונים. בהתאם לאופי המושגי והשכלי של תורת הרב , הפכה עבודת ההתבוננות והעיון השכלי לאמצעי המרכזי המתבקש עקרונות תורת הרב.
מעבר לזה שאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן הוא מחבר תורני, הוא היה גם בעל שיר, ולפי המסורת החבדי"ת הוא חיבר עשרה נגונים אשר הנגון המקודש שבהם הוא נגון ה"ארבע בבות" (ארבעה שערים)- נגון שארבעת חלקיו (שעריו) מקבילים לארבעת ה"עולמות העליונים" הרוחניים - "אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה".
בחסידות חב"ד יודעים לספר, כי לעשרת ניגונים אלו יש סגולה מיוחדת להתעוררות בתשובה. הניגון בתורתו של רבי שניאור זלמן הינו חלק הכרחי בעבודת ה' המסייע לפתיחת הלב בתפילה ובקיום המצוות. מפתגמי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן - "הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש".
[עריכה] תלמידיו ויורשיו
לאחר פטירת רבי שניאור זלמן, מלא את מקומו, בנו, רבי דב בער. לאדמו"ר הזקן היו עוד שני בנים: משה (על שם סב-אביו נכד המהר"ל מפראג) והרב חיים אברהם (על שם רבו רבי אברהם "המלאך" הלוא הוא בנו של הרב המגיד ממעזריטש). צאצאיו של ר' שניאור זלמן מלאדי קרויים "שניאורסון", והידוע שבהם בימינו הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון, שעמד בראש חסידות חב"ד בחצי השני של המאה העשרים. בין תלמידיו החשובים נמנים רבי אהרון מסטרשלה, ר' יצחק איזיק מהומיל ר' יצחק איזיק מוויטעבסק ר' ברוך מרדכי מבוברויסק ר' זלמן זזמר ר' פנחס משקלוב ר' נחמיה מדובברובנה ועוד.
[עריכה] חיבוריו
- ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד.
- שולחן ערוך הרב - ספר הלכה מסכם (במתכונת השולחן ערוך של רבי יוסף קארו).
- תורה אור ולקוטי תורה - מאמרי חסידות מסודרים על סדר פרשיות התורה והמועדים.
- סדור תורה אור- סדור שתקן המחבר על פי קבלת האריז"ל.
- סדר תפלות מכל השנה- הסדור הנ"ל כולל באורי חסידות.
- מאמרי אדמו"ר הזקן- על התורה ומועדים ומאמרי רז"ל ועוד- כ25 כרכים.
[עריכה] ארגונים המשמרים את זכרו
איגוד צאצאי רבנו הזקן (או "איגוד הצאצאים")
ייעודו: העמקת והטמעת מורשתו התורנית-חסידית של בעל התניא בקרב משפחות צאצאיו.
נוסד: י"א ניסן תשל"ב, במסגרת 71 מוסדות שהוקמו לכבוד כניסתו של הרבי מליובאוויטש לשנתו ה-71.
מייסד ויו"ר: הרב שמואל אלעזר היילפרין - רב שכונת בית ישראל בירושלים, דור שביעי לבעל התניא.
ממפעליו:
- מאגר ממוחשב של רבבות שמות צאצאי בעל התניא (ביניהם מפורסמים כרבנים ואנשי רוח, פרופסורים ופוליטיקאים ועוד). שמות נוספים מעודכנים דרך קבע לאורך השנים.
- 'ספר הצאצאים' - רישום עשרה דורות של צאצאים. הספר יצא לאור בשנת תש"מ, בעריכתו של יו"ר האיגוד, הרב הלפרין.
- כנסי צאצאים - עריכת כנסים וימי עיון שנתיים ואזוריים.
- 'מחצבת' - בטאונו התקופתי של 'איגוד הצאצאים'. מלבדו רואים אור במסגרת האיגוד, פרסומים נוספים - תורניים וביוגרפיים - ממורשת בעל התניא ומנשרים לחגי ומועדי ישראל (לוחות-שנה ומידע יהודי).
- חלוקת מצות (שמורה, עבודת יד) למשפחות הצאצאים בישראל, מידי ערב חג הפסח.
- קו חם לכל ענייני יהדות בקרב בני המשפחה וסיוע בהשגת תשמישי קדושה.
נציג הארגון בניו יורק הוא הרב שמואל בוטמן, שמארגן את הכינוס השנתי בכ"ד בטבת, יום פטירת בעל התניא.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ספר התולדות - אדמו"ר הזקן, נערך על ידי הרב גליצנשטיין ע"פ שיחותיו ומאמריו של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשמ"ו.
- "ספר הצאצאים" - צאצאי אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשלחן-ערוך, יוצר חסידות חב"ד. בעריכת הרב שמואל אלעזר היילפרין, בהוצאת איגוד צאצאי רבנו הזקן. ירושלים, תש"מ.
- הרב שג"ר, תפיסת האמונה והלשון של האדמו"ר הזקן לאור משנתו של לודוויג ויטגנשטיין (על האמונה), כתר, 2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאגר של כמה מספרי אדמו"ר הזקן באתר ספריית חב"ד.
- אברהם כהנא, ר' שניאור זלמן מלאדי, בעל "התניא", באתר "דעת".
- שלמה יוסף זווין, רבי שניאור זלמן מלאדי, באתר "דעת".
- מילות השיר "מכתב לרבי", באתר שירונט - ביצוע: משתתפי המחזמר "איש חסיד היה" או לוליק, מילים: דן אלמגור, לחן: עממי
- אדמו"ר הזקן - ר' שניאור זלמן באתר "MyTzadik"
| הקודם: - |
האדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש | הבא: אדמו"ר האמצעי, רבי דוב בער שניאורסון |
