שניאור זלמן מלאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שניאור זלמן מליאדי
אדמו"ר הזקן מחב"ד

ציור שלו (צויר בהיותו במאסר)
חיבורו העיקרי ספר התניא ושולחן ערוך הרב
תאריך לידה י"ח באלול ה'תק"ה
מקום לידה בעיירה לאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס
תאריך פטירה כ"ד בטבת ה'תקע"ג
כפר פייענא
מקום קבורה בעיר האדיטש
חסידות חב"ד-ליובאוויטש
מקום מגורים לאזני, ויטבסק, מזריטש וליאדי
מספר בשושלת הראשון
הבא בנו רבי דוב בר שניאורי (חב"ד-ליובאוויטש)
רבי אהרן מסטרשלה
תחילת כהונה לאחר פטירת המגיד ממזריטש בשנת ה'תקל"ג
סיום כהונה בעת פטירתו
רבותיו רבי דב בער ממזריטש ("המגיד ממזריטש")
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי ברוך
אם מרת רבקה
בת זוג מרת סטערנא
ילדים הרב דוב בר שניאורי
משה שניאורי
הרב חיים אברהם
הרבנית פרידא
הרבנית דבורה לאה
הרבנית רחל

רבי שניאור זלמן מלאדי (בר"ת: רש"ז; י"ח באלול ה'תק"ה - כ"ד בטבת ה'תקע"ג; 15 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812), מכונה "אדמו"ר הזקן", "הרב", ובעל ה"תניא" וה"שולחן ערוך". מייסדה והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת 1772 ועד לפטירתו בשנת 1812.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חייו

רבי שניאור זלמן נולד לאביו ר' ברוך בי"ח באלול ה'תק"ה (1745), בלאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.

כשנולד עשה רבו של אביו הבעש"ט סעודה גדולה ואמר שנשמה נפלאה ירדה לעולם, הרב ביקש מהוריו שלא יספרו על לידת בנם לאיש ולמרות צערו הגדול לא נפגש עם הילד מכיוון שראה שנשמתו שייכת לתלמידו המגיד ממזדריש אך ציפה שיגיע לכך בעצמו.

בי"ז בכסלו ה'תקי"ז התמנה לחבר בחברה קדישא והיה ליהודי הצעיר ביותר שזכה למינוי נכבד זה. לפי הכינוס הכין דף שבו הביא את כל טענותיו לזכאותו להיות חבר ואפילו הכין מראש סתירה לכל הטענות שיעלו כנגדו השיקול היחיד שעדיין הפריע היה גילו הצעיר של המועמד ולכן הזמינו את 'ילד הפלא' לדרוש לפני הקהילה כולה ולכשראו שבאמת כוחו גם בדיבור ולא רק בכתב ואכן ידיעותיו מרובות זכה לתואר הנכבד.

בשנת תקכ"ד נסע לראשונה למעזריטש והיה שם לצעיר התלמידים של המגיד ממזריטש (ממלא מקומו של הבעש"ט). כשרבו נפטר לא רצו חברי החברא קדישא לתת לתלמידיו להתעסק עימו וטענו שזה תפקידם, אך התירו למי שהוא חבר בעצמו בחברה קדישא גם אם בעיירה אחרת והיחיד מתלמידי המגיד שהיה במעמד זה הוא הרב. לאחר פטירת רבו היה ממקורביו של רבי מנחם מנדל מויטבסק ולאחר עלייתו של זה ארצה יחד עם רבי אברהם מקאליסק, כיהן כצדיק אזורי בליטא. בשנים אלה עסק בהפצת תורת החסידות אשר בשל פעילות תלמידי המגיד מעזריטש החלה להתפשט במזרח אירופה. בשנים אלה נדבקו אליו קבוצה של תלמידי חכמים בולטים אשר חלקם גדלו במעוזי ההתנגדות לחסידות (וילנא ושקלוב) ואשר ותורתו המשלבת את החוייה המיסטית בתוך החשיבה הלמדנית-שכלית הילכה עליהם קסם. בשנת ה'תקל"ד נולד בנו הגדול, אשר שימש ממלא מקומו של אביו לאחר פטירתו ומוכר בשם אדמו"ר האמצעי.

[עריכה] וילנא, המתנגדים והמאסר

עוד בצעירותו, התלווה רבי שניאור זלמן מליאדי אל ר' מנחם מנדל לביקור גורלי בוילנה, על מנת לשכנע את הגאון מווילנה בצידקתה וכשרותה של תנועת החסידות. אגרותיו של רבי שניאור זלמן לחסידיו בליטא, מהוות מקור מרכזי להשתלשלות האירועים שבין החסידים והמתנגדים ושימשו השראה לחסידים מאוחרים באופן ההתייחסות למבוכת המאבק והחרם כנגדם. בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים על רש"ז (ר' שניאור זלמן) מלאדי בפני השלטונות, כאילו הוא מסייע באמצעות הכספים ששולח לחסידים שעלו לארץ ישראל לשלטונות העותמאניים אשר היו יריבי המדינה הצארית. אדמו"ר הזקן (כינוי לר' שניאור זלמן מלאדי בפי חסידי חב"ד) נלקח לחקירה ונאסר מיום כ"ד בתשרי ה'תקנ"ט (4 באוקטובר 1798). בהשתדלות החסידים שוחרר לבסוף בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798), ותאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כיום חג הגאולה.

בשנת ה'תקס"א נעצר שוב על רקע הלשנה נוספת כאילו תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד השלטון הצארי. מעצר ממנו שוחרר בחנוכה של אותה שנה.

לאחר שני המאסרים אותם עבר, פיתח ושכלל אדמו"ר הזקן את תורתו תוך שהוא מרחיב ומעמיק את הפצת עיקריה ברחבי ליטא ובילורוסיה. בעקבות שיטת הלימוד החב"דית ופעילותו להפצתה בתפוצה רחבה בקרב תושבי האזור בו הוא חי, היה אדמו"ר הזקן נתון בוויכוח עם אדמו"רים נוספים אשר חלקו על דרכו בלימוד תורת החסידות והפצתה.

[עריכה] תקופת מלחמת נפוליאון

בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה (1812), אמר ר' שניאור זלמן - כפי המסופר - כי הוא יודע שניצחון הצרפתים יביא ליהודים רווחה חומרית (גשמית), אולם בכל זאת הוא מתפלל למפלת נפוליאון שכן שלטון צרפתי עלול להביא את היהודים לסכנה רוחנית של זלזול במצוות ובאמונה. בעקבות המלחמה ובשל פלישת הצרפתים לרוסיה נמלט אדמו"ר הזקן וכל בני ביתו מהעיירה בה הם חיו תוך שהם נהנים משמירה צמודה של חיילי הצבא הרוסי. במהלך הבריחה, במוצאי שבת, כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812), נפטר רבי שניאור זלמן מלאדי, והובא למנוחת עולמים בעיר האדיטש שבפלך פולטבה.

תקופת חייו של שניאור זלמן מלאדי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

[עריכה] משנתו

חיבורו החשוב ביותר הוא ספר התניא, או 'ליקוטי אמרים', שהוא אולי גם החיבור החסידי העיוני השיטתי ביותר. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, תוך זיקה מובהקת למינוחיה של הקבלה (אם כי איננו ספר קבלי). בזכות חיבורו זה נקרא ר' שניאור זלמן גם 'בעל התניא'. כינוי חב"די אחר שלו הוא 'אדמו"ר הזקן'. חיבור אחר של ר' שניאור זלמן נקרא 'שולחן ערוך הרב'. ספר זה הוא כתב בהוראת רבו המגיד ממזריטש, ואף הוא חריג למדי בנופה של החסידות בראשיתה, בהיותו חיבור הלכתי מובהק הנכתב על ידי רבי חסידי. למרבה הצער, רובו של כתב היד היחידי באותו זמן נשרף, וכך הגיע לידינו רק כרבע מהספר - רוב חלק אורח חיים, למרות שבמקור הוא נכתב על כל 4 חלקי ה"שולחן ערוך" . עד היום הספר נחשב למקור פסיקה עיקרי בחסידות חב"ד, ומוכר כאחד מגדולי ספרי הפסיקה של תקופת האחרונים.

כהמשך לתורת החסידות אשר ראתה צורך מהותי בהבנת נפש האדם על גווניה השונים, מיקד אדמו"ר הזקן גם הוא את עיקרי תורתו באדם. אולם עיקר חידושו מול תורת החסידות הכללית, הייתה בפריסת יריעה רחבה אשר כוללת התמודדות עם שאלות פילוסופיות ותאולוגיות תוך הסברה שכלית ושילוב של מושגי היסוד של תורת הקבלה. בכך למעשה גישר אדמו"ר הזקן בין החוויה המיסטית לחשיבה הפילוסופית הדתית. במאמריו וספריו ביקש להסביר את המושגים הקבליים במושגי השכל האנושי ולכל אלה למצוא ביטוי ושיקוף תואם במצבי הנפש השונים. בהתאם לאופי המושגי והשכלי של תורת הרב , הפכה עבודת ההתבוננות והעיון השכלי לאמצעי המרכזי המתבקש עקרונות תורת הרב.

מעבר לזה שאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן הוא מחבר תורני, הוא היה גם בעל שיר, ולפי המסורת החבדי"ת הוא חיבר עשרה נגונים אשר הנגון המקודש שבהם הוא נגון ה"ארבע בבות" (ארבעה שערים)- נגון שארבעת חלקיו (שעריו) מקבילים לארבעת ה"עולמות העליונים" הרוחניים - "אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה".

בחסידות חב"ד יודעים לספר, כי לעשרת ניגונים אלו יש סגולה מיוחדת להתעוררות בתשובה. הניגון בתורתו של רבי שניאור זלמן הינו חלק הכרחי בעבודת ה' המסייע לפתיחת הלב בתפילה ובקיום המצוות. מפתגמי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן - "הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש".

[עריכה] חיבוריו

  • ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד.
  • שולחן ערוך הרב - ספר הלכה מסכם (במתכונת השולחן ערוך של רבי יוסף קארו).
  • תורה אור ולקוטי תורה - מאמרי חסידות מסודרים על סדר פרשיות התורה והמועדים.
  • סדור תורה אור- סדור שתקן המחבר על פי קבלת האריז"ל.
  • סדר תפלות מכל השנה- הסדור הנ"ל כולל באורי חסידות.
  • מאמרי אדמו"ר הזקן- על התורה ומועדים ומאמרי רז"ל ועוד- כ25 כרכים.

[עריכה] תלמידיו ויורשיו

לאחר פטירת רבי שניאור זלמן נחלקו תלמידיו לשתי קבוצות, אחת העמידה בראשה את בנו רבי דב בער שניאורי המכונה "האדמו"ר האמצעי", והשנייה את תלמידו, רבי אהרון מסטרשלה. לאדמו"ר הזקן היו עוד שני בנים: משה (על שם סב-אביו נכד המהר"ל מפראג) והרב חיים אברהם (על שם רבו רבי אברהם "המלאך" הלוא הוא בנו של הרב המגיד ממעזריטש). צאצאיו של ר' שניאור זלמן מלאדי קרויים "שניאורסון", והידוע שבהם בימינו הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון, שעמד בראש חסידות חב"ד בחצי השני של המאה העשרים. בין תלמידיו החשובים נמנים ר' יצחק איזיק מהומיל ר' יצחק איזיק מוויטעבסק ר' ברוך מרדכי מבוברויסק ר' זלמן זזמר ר' פנחס משקלוב ר' נחמיה מדובברובנה, ר' שמואל מונקעס ועוד.

[עריכה] ארגונים המשמרים את זכרו

איגוד צאצאי רבנו הזקן (או "איגוד הצאצאים")

ייעודו: העמקת והטמעת מורשתו התורנית-חסידית של בעל התניא בקרב משפחות צאצאיו.

נוסד: י"א ניסן תשל"ב, במסגרת 71 מוסדות שהוקמו לכבוד כניסתו של הרבי מליובאוויטש לשנתו ה-71.

מייסד ויו"ר: הרב שמואל אלעזר היילפרין - רב שכונת בית ישראל בירושלים, דור שביעי לבעל התניא.

ממפעליו:

  • מאגר ממוחשב של רבבות שמות צאצאי בעל התניא (ביניהם מפורסמים כרבנים ואנשי רוח, פרופסורים ופוליטיקאים ועוד). שמות נוספים מעודכנים דרך קבע לאורך השנים.
  • 'ספר הצאצאים' - רישום עשרה דורות של צאצאים. הספר יצא לאור בשנת תש"מ, בעריכתו של יו"ר האיגוד, הרב הלפרין.
  • כנסי צאצאים - עריכת כנסים וימי עיון שנתיים ואזוריים.
  • 'מחצבת' - בטאונו התקופתי של 'איגוד הצאצאים' (הופיעו חמישה חוברות עד כה). מלבדו רואים אור במסגרת האיגוד, פרסומים נוספים - תורניים וביוגרפיים - ממורשת בעל התניא ומנשרים לחגי ומועדי ישראל (לוחות-שנה ומידע יהודי).
  • חלוקת מצות (שמורה, עבודת יד) למשפחות הצאצאים בישראל, מידי ערב חג הפסח.
  • קו חם לכל ענייני יהדות בקרב בני המשפחה וסיוע בהשגת תשמישי קדושה.

נציג הארגון בניו יורק הוא הרב שמואל בוטמן, שמארגן את הכינוס השנתי בכ"ד בטבת, יום פטירת בעל התניא.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
-		 האדמו"ר מחב"ד הבא:
רבי דוב בר שניאורי,
האדמו"ר האמצעי

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99
כלים אישיים