שניים וחצי השבטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שניים וחצי השבטים הוא כינוי כולל לשבטים ראובן, גד וחצי המנשה, שעל פי המקרא התיישבו בעבר הירדן המזרחי.

נחלות שבטי ישראל

כאשר הגיעו בני ישראל לעבר הירדן המזרחי עם משה רבנו, לפני הכניסה לארץ ישראל, החליטו השבטים האלה להישאר בעבר הירדן המזרחי כי להם היה צאן רב שהם מצאו לו מקומות מרעה רבים בצד המזרחי של הירדן[1].

משה רבנו התנה עם אותם שבטים שאם הם ירצו להתיישב במקום זה עליהם לעזור קודם לאחיהם, שאר השבטים, לכבוש את נחלותיהם, כאשר הם יהיו החלוצים במלחמה, ורק אז יוכלו לחזור לנחלותיהם[2]. השבטים הסכימו כי ישאירו את הנשים, הילדים והמרעה בצד המזרחי של הירדן והגברים יעברו עם שאר השבטים ויסיעו בידם לכבוש את ארץ ישראל.

בימי יהושע מילאו השבטים את חלקם ולאחר מכן שבו אל נחלותיהם שבעבר הירדן המזרחי. בדרכם לביתם הקימו השבטים מזבח גדול בצידו המערבי של הירדן, בארץ כנען. אנשי שניים וחצי השבטים הסבירו את בניית המזבח בכך שבניהם יגדלו בצד השני של הירדן ולכן שאר העם עשוי לחשוב כי הם אינם בני אותו העם כמו בני ישראל שישבו בצד המערבי. לשם כך הקימו את המזבח, כדי להזכיר לעם ישראל שבמערב כי הם כולם בני עם אחד[3].

חלוקה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום התיישב שבט ראובן, במרכז התיישב שבט גד עד נחל יבוק ומצפון לנחל יבוק התיישב חצי המנשה. בדרום גבל בהם מואב, במזרח גבלו בהם מדין ועמון ובצפון גבלו בהם לחלופין ארם ואשור.

מתיאורי המקרא וממצבת מישע, בה נאמר "ואיש גד ישב בעטרות מעולם" למרות שזה אזור שאמור להיות של שבט ראובן, עולה כי גבולות השבטים היטשטשו עם הזמן, ובמיוחד בני שבט גד התפשטו ונכנסו לגבול ראובן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.