שנים עשר ירחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנים עשר ירחים
מאת נעמי שמר

בתשרי נתן הדקל
פרי שחום נחמד.
בחשוון ירד יורה
ועל גגי רקד.

בכסלו נרקיס הופיע,
בטבת ברד,
ובשבט חמה הפציעה
ליום אחד.

בתיו הראשונים של השיר

שנים עשר יְרָחִים (בשמו המקורי: שיר החודשים), הידוע במילותיו הראשונות: בתשרי נתן הדקל (או בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד), הוא פזמון עברי שנכתב והולחן על ידי נעמי שמר. השיר נכתב בשלהי שנות ה-50[1] והתפרסם ב-1960.[2] הוא נכלל בהמשך בספר שיריה הראשון, "כל השירים" (1967).

זהו אחד משירי הילדים הפופולריים ביותר של שמר. הוא נלמד בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים בישראל עד היום, ובאמצעותו לומדים הילדים את שמות חודשי השנה בלוח העברי. השיר גם מזוהה עם ראש השנה ומושר בו.

לשיר כ-80 ביצועים רשומים, והוא מוסיף לזכות לגרסאות כיסוי. בין מבצעיו הידועים: יפה ירקוני, גיתית שובל, רינת גבאי, מיכל הקטנה, עפרה חזה, שולה חן וכן שמר עצמה. השיר כיכב בתוכניות טלוויזיה רבות לילדים, כגון "רחוב סומסום", "מיכל הקטנה והמפלצות", "שלוש ארבע חמש וחצי" ו"קשת וענן".[3]

בארכיון נעמי שמר שבמחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית שמור מכתב שכתבה המשוררת לאמהּ, רבקה ספיר, על שלושה שירים חדשים שכתבה, ובהם "שנים עשר ירחים", שבמכתב נקרא "שיר החודשים". שמר ביקשה במכתב מאמה את עזרתה בבחירת מרכיבים שיוכלו לאפיין שניים מחודשי השנה:

ועל "שיר החֳדשים" כתבתי לך? אני צריכה בו את עזרתך. אינני מצליחה להיזכר מה בדיוק קורה בתמוז ואב [...] אין כוונתי לחגים, אלא לאלמנטים של טבע, עבודות-משק, נוף או הווי. נחוץ לי, כמובן רק פרט פעוט ואופייני. אנא כתבי לי ואחר כך אשלח לך הכל כדי שלא יהיו שגיאות...[1]

תמוז ואב הם החודשים היחידים בשיר שמובאים ביחד, ושלא מתוארת בהם התרחשות אלא היעדרה ("בתמוז ואב שמחנו / אחר קציר").

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מורכב משישה בתים בעלי שורות קצרות עם חריזה מסורגת סופית. השיר מתאר את גלגל השנה על פי החודשים בלוח השנה העברי, תוך אזכור מאפיין בולט של כל אחד מהחודשים. המאפיינים לקוחים הן מעולם מזג האוויר (יורה, ברד, חמה) והן מתחום החקלאות (דקל, פרדסים, חרמשים, קציר).

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד.
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַגִי רָקַד.

המשוררת, שרצתה להדגיש את מחזוריותה של השנה, בנתה את השיר בצורה מעגלית, כך שניתן לשיר אותו באופן רקורסיבי, כפי שניתן לראות בבית האחרון שלו:

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה,
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה:

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספרה של סמדר שיר "עוד שירי רחוב" (ספרית מעריב, 1986) מופיע שיר רחוב המבוסס על שירה של שמר.
  • למשורר רן יגיל שיר בשם "קונטרה ל'בתשרי נתן הדקל' (שיר של נעמי שמר)", אשר התפרסם בכתב העת "עכשיו" (גיליון 55, 1989) ופותח במילים: "למשל ינואר / חדשים לא מזדקנים".
  • לפני ראש השנה התשפ"ב הועלה לרשת סרטון בטכנולוגיית "deep fake" המדמה את הזמר אלביס פרסלי מבצע גרסה מתורגמת לשיר, כדי לאחל שנה טובה לאזרחי ישראל. הסרטון הופק על ידי ישי רזיאל, חברת ההפקה B.Y Group, הבמאי זוהר רבינוביץ' והמעצב רועי קהלני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שיר החודשים, נעמי שמר, באתר הספרייה הלאומית. לצילום המכתב של שמר לאמהּ ראו שיר החודשים, בעמוד הפייסבוק של הספרייה הלאומית.
  2. ^ יורם רותם‏, נעמי שמר - הביוגרפיה, באתר וואלה!‏, 27 ביוני 2004; תמר סוברן, 'שירי נעמי שמר – קווי היכר סגנוניים', לשוננו לעם 56, 3 (2007), 136, 140.
  3. ^ שנים עשר ירחים באתר אקו"ם.