שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים:
- קריאת התורה: מדי שני וחמישי נהוגה בתפילת שחרית קריאה בפרשת השבוע, שבה קוראים את החלק הראשון מתוך שבע העליות של הפרשה, ומעלים שלושה אנשים. על פי המסורת, התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל שבת, שני, וחמישי, מיוחסת לנביאים בתקופת נדודי בני ישראל במדבר, לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא לימוד תורה. מאוחר יותר נוספו כללים לתקנה זו כחלק מעשר התקנות שנתקנו לעם ישראל על ידי עזרא הסופר[1].
- תחנון: בתפילת שחרית בימים שני וחמישי נהוג להוסיף קטעים נוספים לסדר תחנון, מכיוון שימים אלו הם ימי רצון מיוחדים שמשה עלה לקבל לוחות בחמישי וירד בשני[2]. סיבה נוספת היא מכיוון שבתי הדין היו יושבים בעיירות בימי שני וחמישי, משום שבני הכפרים היו מתאספים בעיירות לשמוע את קריאת התורה[1], וכך גם בית דין של מעלה[3].
- קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בקהילות שמתפללות נוסח אשכנז אין אומרים וידוי כחלק מתחנון, אך בנוסח ספרד נוהגים להוסיף אותו בתחנון של שני וחמישי.[4] בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.
- בשני וחמישי שאומרים בהם תחנון נאמרות בקהילות האשכנזים (בין נוסח אשכנז ובין נוסח ספרד) מספר תפילות יהי רצון לאחר קריאת התורה, בהן תפילה לפדיון שבויים.[5]
- תענית בה"ב: תענית שני וחמישי ושני, היא מנהג של יהדות אשכנז (שבסופו של דבר נתקבל גם בקצת קהילות ספרדיות) לצום שלושה צומות רצופים, בימי שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע הראשון, ויום שני בשבוע שאחריו. כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל בחלק מבתי הכנסת האשכנזיים נוהגים לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו.
- תענית: יש הנוהגים לסגף עצמם ולצום דרך קבע בימים שני וחמישי. אחרים נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו[3] או לעשות תענית דיבור. מנהגים אלו נפוצים בפרט בימי שני וחמישי בימי השובבי"ם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע שפירא, עיונים בסידור התפילה - קריאת התורה – שני וחמישי, באתר של מכללת אורות ישראל
- סימן תצב - תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים, שולחן ערוך הרב
- תענית יחיד (שני וחמישי) בחודש ניסן, באתר "דין"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב, עמוד א'.
- ^ טור סימן קל"ד, רמ"א ומשנה ברורה שם.
- ^ 1 2 באר היטב, סימן קל"ד ס"ק ג'.
- ^ משנה ברורה, סימן קל"ד, סעיף קטן א'. בנוסח אשכנז המקורי, לא אומרים אותו אפילו בשני וחמישי.
- ^ בחלק מקהילות גרמניה, הנהיגו בשנות ה-30 של המאה ה-20 לומר תפילות אלו בכל פעם שאומרים תחנון, וכן נוהגים עד היום בקהל עדת ישורון בניו יורק, ראו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 2.