שנת היובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שנת היובל היא אירוע המתרחש אחת לחמישים שנה. מקור המושג מציווי התורה בספר ויקרא (כ"ה, ח-יז): "וספרת לך... שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה. והעברת שופר תרועה בחודש השביעי (=חודש תשרי) בעשור לחדש, ביום הכפורים, תעבירו שופר בכל ארצכם. וקדשתם את שנת החמישים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה - יובל היא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחוזתו, ואיש אל משפחתו תשובו... קדש תהיה לכם - מן השדה תאכלו את תבואתה".

[עריכה] דיני היובל

כל חמישים שנה, לאחר שבע שמיטות, מצווים בית דין להכריז על היובל, ולקדש אותו. בנוסף לכך, היובל מוכרז על ידי תקיעת שופר ביום הכיפורים^[1].

משמעות קדושת שנת היובל היא באיסורי העבודה בקרקע שבה, כמו בשנת השמיטה וכהמשך שלה. קדושת המספרים שבע וחמישים (שהוא, כאמור, שבע פעמים שבע ועוד אחת) מופיעה גם כן בספירת העומר, המורכבת משבעה שבועות שבסופם חג השבועות, וכן ביום השבת.

נוסף על קדושת השנה, בשנת היובל חוזרות הקרקעות בארץ ישראל לבעליהם המקוריים ומשתחררים העבדים העבריים. יש הטוענים, בעקבות זאת, שהיובל (יחד עם שנת השמיטה) מהווה כלי חזק לצדק ושוויון חברתי. נובע מכך, כי נדל"ן הנמכר בארץ ישראל, מוחכר למעשה לתקופה של לא יותר מחמישים שנה^[2]. היובל גם גרם לכך שנחלות השבטים נותרו שלמות, שכן לא ניתן למכור קרקעות לצמיתות.

[עריכה] כיום

המשנה והתלמוד מלמדים כי היובל הפסיק לנהוג בסוף ימי בית ראשון (או מעט מאוחר יותר), על-אף שהשמיטה המשיכה לנהוג. היובל נוהג רק כאשר "רוב ישראל שרויים על אדמתם", ויש הדורשים אף שכל שבט יחיה בנחלתו המובטחת, דבר המצמצם מאוד את אפשרות יישום היובל בימינו באופן טבעי.

[עריכה] משמעויות נוספות

משמעות המילה יובל התרחבה במשך השנים, והחלה להורות על אירועים המציינים חמישים שנה למוסד, ארגון או אישיות. לעתים אף משתמשים במילה כציון מספר קטן יותר של שנים.

המילה התאזרחה גם בשפות אחרות, כך שגם למלכת אנגליה, לדוגמה, חוגגים את ה"ג'ובלי" (jubilee) פעם בחמישים שנה.

בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית השתמשו מתנגדי העבדות במונח "ג'ובלי" במשמעות "שחרור העבדים", בהשראת התנ"ך. כך למשל בשיר המפורסם "צועדים דרך ג'ו'רג'יה" ("Marching Through Georgia") הבית החוזר כולל את המלים "Hurrah! Hurrah! We bring the jubilee!" ("הורה, הורה, אנו מביאים את הג'ובלי!") כשהכוונה היא "באנו לשחרר את העבדים!" (ראו מלות השיר והסבר על ההקשר התנ"כי באתר [2]).

בימינו אלה פועלת תנועה בשם "ג'ובלי 2000" (Jubilee 2000), המנהלת מאבק ציבורי בארצות שונות (במיוחד באמצעות הפגנות כלפי ועידות הG-7 וG-8) בדרישה לשמיטת החובות האדירים המעיקים על מדינות העולם השלישי העניות - גם זאת, כמובן, בהשראת שנת היובל התנ"כית [3].

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ התקיעה הנוהגת בימינו במוצאי יום הכיפורים היא מנהג בלבד, וכפי הנראה ללא קשר אמיתי לתקיעה ביובל.
2. ^ בעקבות כך, ועל-פי עיקרון זה, מחכירים מנהל מקרקעי ישראל את קרקעותיהם לתקופה של 49 שנה [1].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חשבון שמיטין ויובלות מאמר מאתר דעת .
• הצעות ורעיונות למימוש מצוות היובל וחלוקת הקרקעות בימינו

ערך זה עוסק ב-6 מצוות מתוך תרי"ג מצוות: מניין יובלות, שחרור עבדים ביובל, קידוש היובל, איסור עבודת קרקע ביובל, איסור קצירת ספיחים ביובל ואיסור איסוף פירות יובל כרגיל. להרחבה על אחת מהן בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחץ עליה.