שערי אלכסנדר
.jpg) | |
| חלק מהדרך במעבר דריאל, סביבות 1911 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מעבר הרים  |
| על שם |
אלכסנדר הגדול |
| מיקום |
ממלכת פרס |
  | |
שערי אלכסנדר או שערי הים הכספי היו חומות עם שער גבול אגדתיים שנבנו בקווקז, על פי האגדה, על ידי אלכסנדר הגדול, כדי למנוע מהברברים הלא-מתורבתים מצפון מלפלוש דרומה. השערים היו נושא פופולרי בחיבורי נוסעי ימי הביניים בקווקז, החל מרומן אלכסנדר[1] של המאה השישית. הקיר מזוהה לעיתים קרובות עם "שערי הים הכספי" שבדרבנט שבדאגסטן רוסיה, ועם מעבר דריאל בהרי הקווקז הגדול בגבול רוסיה-גאורגיה. המסורת מקשרת את "שערי אלכסנדר" עם חומת גורגאן הגדולה שבדרום-מזרח הים הכספי, ש-180 ק"מ ממנה נשמרו עד היום.
רקע ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "שערי הים הכספי" מתייחס במקור לאזור הצר בפינה הדרום-מזרחית של הים הכספי, באזור בו צעד אלכסנדר בפועל במרדף אחרי בסוס, האחשדרפן של באקטריה (Βακτριανή), והטוען לכתר הפרסי. הוא הרג את שליט האימפריה הפרסית, דריווש השלישי, לאחר שהאחרון נמלט לאחר תבוסתו בקרב גאוגמלה, בתקווה לזכות בחסדיו של אלכסנדר. אולם זה הוציא אותו להורג באשמת בגידה בדריווש. היסטוריונים גחמניים שינו את השערתם וקבעו כי שערי אלכסנדר נמצאים במעברי ההרים של הקווקז, מצידו השני של הים הכספי.
ב"רומן אלכסנדר", הוא רדף אחר אויביו למעבר בין שתי פסגות הרים בקווקז הידועות כ"שדיים של העולם". הוא החליט לאסור את "האומות הלא נקיות" של הצפון, הכוללים את גוג ומגוג, מאחרי קיר ברזל או אבן קשה. בעזרת האל סגרו אלכסנדר ואנשיו את המעבר הצר, והחזיקו את גוג ומגוג ה"פראים" מפני פלישה לאדמות מדרום. סוג המעבר לא היה ברור מעולם, חלק מהמקורות מציינים את המעבר כמעבר בין הרים וחלקם כמעבר בין פסגות הרים והים הכספי.
סיפור דומה מופיע גם בקוראן בסורת אל-כהף (سورة الكهف, "המערה"), פסוקים 83–98, כאשר הגיבור הגדול זולקרנַיין (ذو القرنين, "בעל זוג הקרניים") בנה קיר להגנה על אנשים חפים מפשע למרגלות ההרים מפני גוג ומגוג. סיפור זה מופיע ברשומות הספרותיים לפני שמה שהעלה הקוראן על הכתב גרם למחלוקת בין החוקרים האסלאמיים. החולקים טענו כי זולקרניין אינו אלכסנדר כלל אלא כובש מוקדם או מאוחר יותר, לרוב כורש.
.jpg)
במהלך ימי הביניים, סיפור שערי אלכסנדר, נכלל בספרות המסעות, כמו: מסעות מרקו פולו ומסעותיו של סר ג'ון מנדוויל. זהות האומות שנלכדו מאחרי החומות לא תמיד עקבי, אולם מאנדוויל טוען כי גוג ומגוג הם אותם עשרת השבטים האבודים שהוגלתה מממלכת ישראל שיגיחו מכלאם במהלך אחרית הימים ויתאחדו עם היהודים האחרים כדי לתקוף את הנוצרים. פולו מדבר על שערי הברזל של אלכסנדר, אבל טוען כי הקומנים הם אלה שנלכדו מאחרוי החומות. את גוג ומגוג הוא ממקם בכתביו צפונית לקת'אי (Cathay שמה החלופי של סין באנגלית). חלק מההיסטוריונים זיהו את שערי אלכסנדר עם החומה הסינית, שאינו נזכר בשום מובן אחר. ייתכן כי סיפור שערי אלכסנדר מייצג ניסיון של אנשי המערב לטעון כי אלכסנדר הוא זה שבנה את החומה הסינית. הידיעות על קיומן של המצאות הסיניות כמו המצפן או רכב הפונה אל הדרום (指南車, South Pointing Chariot) היו נפוצות לאורך דרכי המסחר האיראסיתיים.
האגדה הגרמנית מימי הביניים על היהודים האדומים הייתה מבוססת בחלקה על סיפורי "שערי אלכסנדר". האגדה נעלמה לפני המאה השבע עשרה.
דרבנט[עריכת קוד מקור | עריכה]
שערי אלכסנדר מזוהים בדרך כלל עם שערי הים הכספי של דרבנט שבה נמצאים 30 מגדלים הפונים צפונה הנמתחים לאורך 40 קילומטר, בין הים הכספי והרי הקווקז. שורת המגדלים חוסמים בצורה יעילה את המעבר לרוחב הקווקז.
דרבנט נבנתה סביב המצודה היחידה שנותרה מתקופת האימפריה הסאסאנית. מיקומה האסטרטגי הגן על האימפריה מפני התקפות הטורקים הגקים (Gök Türkler) [2]. שערי הים הכספי ההיסטוריים לא נבנו, קרוב לוודאי, עד לתקופתו של כוסרו הראשון, במאה השישית, הרבה אחרי תקופתו של אלכסנדר. אולם במשך השנים נזקפה בניית השערים לזכותו של אלכסנדר. הקיר העצום התנשא לגובה של מעל ל-20 מטר ועוביו היה כ-3 מטר בתקופת השימוש בו.
אף על פי שהביצורים של היום מתוארכים לתקופה מאוחרת הרבה אחרי מותו של אלכסנדר, ישנם חוקרים[דרוש מקור] הסבורים כי ייתכן והם נבנו מוקדם יותר בתקופת שלטון הממלכה האחמנית (האזור כבר היה מיושב לפחות 500 שנה). אם זה נכון, אזי ייתכן כי שליחים של אלכסנדר ביקרו או אף חיזקו את החומות לאחר שהממלכה האחמנית נכבשה. עם זאת, ידוע כי אלכסנדר עצמו לא ערך מעולם מסע רחוק צפונה.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאיל ארטאמונוב (1946), דרבנט העתיקה (Древний Дербент), "Soviet Archaeology"
- קטרזינה קלייבר 2006/7), "'Alexander's Caspian Wall – A Turning-Point in Parthian and Sasanian Military Architecture?'", Folia Orientalia, כרך 42/43, עמ' 173–95
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרק 29 הכולל את סיפור שערי אלכסנדר, מתוך מסעות סיר ג'ון מאנדוויל, (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רומן אלכסנדר (Alexander romance) - אוס, האגדות על מעשיו המיתיים של אלכסנדר הגדול
- ^ הטורקים הגקים (Gök Türkler) - עם טורקי עתיק מאסיה הפנימית הידועים על פי מקורות סיניים כ-T'u küe (突厥 Tūjué) תקופת שלטון הכגנים שלהם נמשכה בין השנים 551-747