שערי תשובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"שערי תשובה" הוא שם ספרו של רבנו יונה גירונדי. ספר זה הוא חלק מספר גדול יותר, בשם "שערי צדק", אותו מזכירים בני הדור שאחריו. אולם רובו של הספר אבד, ונותר החלק על ענייני תשובה בלבד.

שערי תשובה

הספר וחלקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "שערי תשובה" נחלק לארבעה חלקים, או "שערים":

  • השער הראשון מפרט את פעולות התשובה הנדרשות מהחוטא הבא לשוב. ביניהם מונה המחבר את החרטה, עזיבת החטא, היגון, שבירת התאוה הגשמית, הוידוי, התפילה ועוד.
  • השער השלישי אינו דן כמעט בנושא חזרה בתשובה, אלא בפירוט של עשרות מצווה ועבירה, מסודרים לפי חומרתן. המחבר עשה זאת כדי שידע השב בתשובה את "גודל כל חטא מחטאיו... כי לדעתו רוב העוון וגודלו, נפשו ירעה (=מרירה) לו, או אז יכנע לבבם ואז ירצו את עוונם".
רבנו יונה מחלק את מערכת העברות לעשרה חלקים או "מדרגות", מן הקל אל הכבד. המדרגה הראשונה היא האיסורים מדרבנן, והעשירית היא העברות ש"אין לעושיהן חלק לעולם הבא". בשער זה דן המחבר גם במהותן של ארבע הכתות ש"אינן מקבלות פני שכינה".
  • השער הרביעי מפרט את סוגי הכפרה הנדרשים לעברות השונות. ישנן עברות שדי בתשובה כדי לכפר עליהן, ישנן כאלו שיש להמתין גם לכפרת יום הכיפורים, ישנן כאלו הדורשות גם ייסורים, וישנה אף עברה שאינה מתכפרת אלא על ידי המוות. בשער זה מחדש המחבר, שיום הכיפורים אינו מכפר על כל העברות.

בנוסף כתב רבינו יונה קונטרס קצר בשם "יסוד התשובה" המהווה מעין תקציר הדרכה לחוזר בתשובה.

הספר "שערי צדק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי האמור, הספר הינו שריד לספר גדול יותר בשם "שערי צדק" שאבד. ישנם כנראה שרידים נוספים:

א. הספר "יסוד היראה" (קרוי גם ספר היראה) שנספח ברוב ההוצאות לשערי תשובה, הינו כנראה "שער היראה" מתוך שערי צדק.

ב. בפירושו הנודע של רבינו יונה לספר משלי מופיעים קטעים מתוך "שערים" והכוונה כנראה לציטטות מתוך ספרו שערי צדק.

ג. הספר "שערי העבודה" (בני ברק תשכ"ז), הינו לפי טענת המו"ל - רבי בנימין זילבר - מפרי עטו של רבינו יונה, ומהוה חלק נוסף מן הספר שערי צדק העלום. המו"ל טוען כי את הספר איתר בנו בכתב יד. בהוצאות מאוחרות של הספר הוא מביא הוכחות נוספות לזיהוי, ודוחה השגות שונות עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


לקריאה נוספת:

  • יוסף ויכלדר, "ורבים השיב מעון", "המודיע" ט"ו אלול תשס"ו