מטבע חוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שער חליפין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל במסחר בינלאומי. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. כיום, שוק המט"ח נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך (נכון לשנת 2008) בכארבעה טריליון דולר אמריקאי.

הצורך במט"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות העיקריות לצורך התמידי במט"ח ולנפח המסחר בו הן:

  • הכלכלה הגלובלית של ימינו והיקפו הנרחב של המסחר הבינלאומי מכתיבים שימוש נרחב מאוד במטבע זר, כדי לשלם עבור הסחורות והשירותים המיובאים.
  • תאגידים רב לאומיים צריכים לשלם משכורות בארצות רבות ובמטבעות רבים.
  • תיירות בינלאומית, המחייבת את הנכנסים בשערי מדינה להצטייד במטבע המקומי.
  • השקעות זרות ותנועות תכופות של הון מארץ לארץ, גם הן היבט של הגלובליזציה.

שוק המט"ח העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק המט"ח הבינלאומי (Forex בשפת הסוחרים. קיצור ל-Foreign Exchange) הוא השוק הגדול ביותר בעולם. נפח המסחר היומי, נכון ל-2004 הוא 1,900 מיליארד דולר.[1] מלבד עסקאות רגילות נסחרות גם אופציות במטבע חוץ, המשמשות להגנה מפני שינויים עתידיים בשערו של המטבע המבוקש.

המטבעות השונים נסחרים בזוגות, כלומר יש שוק נפרד לאירו מול דולר אמריקני, שוק אחר לין מול דולר ושוק שלישי לין מול אירו. שערי החליפין בשווקים השונים נקבעים באופן עצמאי אך כמובן מתאימים את עצמם אחד לשני בכוחות השוק.

הדולר האמריקני הוא המטבע הדומיננטי בעולם: הוא נמצא בצד אחד של 89% מעסקאות המט"ח. אחריו משתרכים האירו עם 37% והין עם 20% .[1]

המסחר במט"ח מתבצע מסביב לשעון בלונדון, טוקיו, ניו יורק, פרנקפורט וערים רבות נוספות. כאשר השוק באסיה סגור, השוק האירופאי ו\או האמריקאי פתוחים ולהפך.

מלבד מסחר במט"ח על ידי גופים ממשלתיים המסחר הפרטי עבר תאוצה בעידן האינטרנט חברות רבות הציאו לגולשים פרטיים את המסחר במט"ח כנתיב השקעה רווחי על אף שמומחים טוענים שהשקעה זאת מקבילה להימורים לכל דבר. חברות רבות למסחר מקוון משווקות עצמן באגרסיביות על ידי פרסום באתרי שיתוף וקידום אתרים.

מאזן תשלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאזן תשלומים

מאזן התשלומים של משק הוא סך כל המטבע הזר הזורם פנימה והחוצה ממנו. כאשר מופר האיזון לכאן או לכאן, משמעות הדבר כי המשק לוקח משאר כלכלות העולם יותר מאשר הוא מקבל או ההפך. גירעון במאזן התשלומים, כמו למשל זה של ארצות הברית מאז ראשית המאה ה-21, פירושו שהמשק חי על חשבון הלוואות או השקעות זרות, מה שעלול להביא לאסון כלכלי בעתיד.

תנודות בשער החליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער חליפין הוא מחירה של יחידת מט"ח אחת במונחי המטבע המקומי.

שער החליפין נקבע על ידי המוכרים והקונים בשוק. לדוגמה: בכמה שקלים נמכר כעת דולר אחד. שער זה משתנה לאורך זמן, לעתים באופן קיצוני בזמן קצר.

כאשר המטבע המקומי מתחזק, כלומר קונה יותר מטבע זר, חל ייסוף במטבע. במצב ההפוך חל פיחות.

בין המשתנים שיכולים לגרום לפיחות או ייסוף נמנים:

  • איתנותה של הכלכלה המקומית, הפרמטרים המקרוכלכליים המרכזים והדירוג שמעניקות חברות בינלאומיות למשק.
  • מאזן התשלומים - במצב של גירעון יש לחץ של מוכרים בשוק המט"ח המקומי וכתוצאה ממנו חל פיחות.
  • שער הריבית הנהוג במשק. ריבית גבוהה, כפי שהייתה נהוגה בישראל עד לא מזמן, מושכת קונים למטבע המקומי וגורמת לייסוף. כמובן שהקובע הוא לא ערכה המוחלט, אלא הפער בין הריבית המקומית לזו הנוהגת בחו"ל.
  • המצב הפוליטי והביטחוני בשוק המקומי ובשוקי המטבעות הזרים.

פיחות וייסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיחות מטבע

פיחות וייסוף הם שינויים יזומים בשער המטבע (כלפי מטה או כלפי מעלה) הנעשים על ידי השלטון האחראי לאותו מטבע או מטעמו. עד לאמצע המאה ה-20 היו נהוגים שערי חליפין קבועים שגובו על ידי המדינות ושונו על פי החלטות רשמיות. במחצית השנייה של המאה ה-20 התקיים תהליך בו התמעטה ההתערבות הישירה של המדינות ושערי המטבעות נקבעו על ידי המוכרים והקונים בשוק ולא בהחלטות חד-צדדיות של הממשלות.

שוק המט"ח בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התערבות בשוק המט"ח בישראל
התנהגות המטבעות הישראליים מול הדולר האמריקני 1954 - 2008

.

נפח המסחר היומי בשוק המט"ח השקלי נע בדרך כלל בין שניים לשלושה מיליארד דולר ביום. השקל נסחר כנגד הדולר, אירו, לירה שטרלינג, ין ומספר מטבעות נוספים.

בנק ישראל עקב בעבר אחר שערו המצרפי של סל מטבעות המשקלל את שערי המטבעות האלה לפי מידת הסחר הבינלאומי של ישראל עם המדינות השונות. סל המטבעות מייצג את המחיר המצרפי שמשלמת ישראל על היבוא ומקבלת על היצוא ויש לו חשיבות במקרו-כלכלה. פרסום שער סל המטבעות הופסק ב-2007.

בעבר היה המסחר במט"ח בישראל מוגבל. שער החליפין היה בתחילה קבוע ולאחר מכן התנייד בין גבולות רצועת הניוד. על אזרחי ישראל נאסר בעבר להחזיק במטבע זר. כיום, לאחר מספר שלבים של ליברליזציה, המסחר במט"ח מתנהל באופן חופשי, בדרך כלל ללא התערבות מצד בנק ישראל (בשנת 2008 השתנתה מדיניות זו, בעקבות ירידה תלולה בשער הדולר‏‏).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לפי הסקר התלת שנתי של שוק המט"ח העולמי מטעם הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), נתוני 2004.