שער מנדלבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן בישיבה בשער מנדלבאום, בשנת 1950 לערך
רחבת שער מנדלבאום, כפי שצולמה בסיום מלחמת העצמאות, חודש מאי 1949
מעבר מנדלבאום 1965

שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום (כתיב אחר: מנדלבוים) היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 19481967.

מיקום המעבר היה בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג'. רחוב זה, שהיה דרך ראשית מירושלים לכוון רמאללה והר הצופים, נחצה ונחסם על ידי "הקו העירוני" - הגבול בין ישראל לירדן ושם נקבע המעבר. השם של הקטע מדרך סנט ג'ורג' שנותר בצד הישראלי (מהמעבר עד פינת רחוב מאה שערים) הוסב להמשכו של רח' שבטי ישראל. חלקו הירדני של רחוב סנט ג'ורג' נשאר בשמו זה עד היום, ובתחילתו היה המעבר. השם "מנדלבאום" הוא על שם רבי שמחה מנדלבאום (מנדלבוים), בעליו של הבית שהיה ליד המעבר, בשטח ההפקר.

בזמן מלחמת העצמאות ניהלו הירדנים והישראלים קרבות קשים על השליטה בצומת ובאזור. דרך צומת זה עברה שיירת הדסה להר הצופים, השיירה הותקפה בשכונת שייח' ג'ראח בידי ערבים, שרצחו 78 נוסעים יהודים. שיאם של הקרבות בצומת במאי 1948, עת פרץ טור משוריין ירדני מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי מחלקה מפלוגת מפקדי הגדנ"ע של ה"הגנה". על פי לארי קולינס ודומיניק לאפייר "הו, ירושלים", את הטור עצר מיכאל (מישקה) רבינוביץ (רותם) שירה פגז רובה פיאט אנטי-טנקי ועצר את הטור. [1]

לאחר המלחמה הפכו הצומת והבתים סביבו למעבר הגבול "מעבר מנדלבאום", בעיקר בשל קרבתם אל המובלעת הישראלית בהר הצופים. המעבר נוהל על ידי אנשי מכס ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר דיפלומטים ואנשי או"ם, וכן למעבר של צליינים נוצרים בחג המולד. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים "השיירה הדו-שבועית" אל המובלעת הישראלית בהר הצופים.

המעבר נקרא על שם רבי שמחה מנדלבאום ואשתו, אשר בנו את ביתם בשנת 1927 בצידו הצפוני של הצומת. הבית, אשר שימש בזמן המנדט הבריטי את ארגון ההגנה, פוצץ ונהרס ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, על ידי לוחמי הלגיון הירדני. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, נהרסו שרידי הבית שנותרו על תילם. כיום עובר במקום כביש מס' 1 של ירושלים (נחשב לחלק מכביש 60) ותוואי הרכבת הקלה (בקטע הנוכחי נקרא דרך בר לב). הכיכר הסמוכה למקום קרויה כיכר מנדלבאום, על שם שמחה ואסתר מנדלבאום - בוני הבית. סמוך לכיכר שומרה העמדה הצבאית הצה"לית שחלשה על המעבר, "עמדת בית תורג'מן", במצבה בימי הקו העירוני.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ יא. ניצחון על הלגיון בצפון העיר וכן זורע תיאר לאורי מילשטיין: "הגענו לשדאות פרט, עברנו לכתה ולמחלקה ואז מיניתי מפקדי-פלוגות. מפקד פלוגה א' היה שמואל מטות, מ"פ ב' היה מאיר חפץ. הוא היה בחור יוצא מן הכלל, שנהרג בקרב על ארמון-הנציב. אחריו פיקד על הפלוגה צבי צלנר – קצין יקה שהיה בקומנדו הבריטי, מחוסר פחד לחלוטין. הוא מת כסגן-אלוף בצה"ל. פלוגה ג' היה מישקה רבינוביץ, הוא הדף את המשוריינים (של הלגיון) בתוך העיר (בקרבות על בתי מנדלבאום)…,


Emblem of Jerusalem.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.