שפופרת אוויר

שפופרת אוויר היא מערכת מהירה ומאובטחת להעברת אובייקטים קטנים בתוך כמוסות בצורת גלילים דרך רשת של שפופרות על ידי אוויר דחוס או על ידי ואקום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיית שפופרות האוויר לצורך העברת אובייקטים הומצאה לראשונה על ידי פינאס באלק (Phineas Balk) בשנת 1806. המצאה זו נכנסה לשימוש מעשי רק בשנת 1886. הוויקטוריאנים היו הראשונים שהחלו להשתמש בקווי שפופרות אוויר לצורך העברת הודעות טלגרף או מברקים לבניינים בקרבת מקום מתחנות טלגרפיה.

בעוד שכיום הם משמשים בעיקר להעברת חבילות קטנות ו/או מסמכים - בעיקר בבנקים ובסופרמרקטים בצפון אמריקה. בתחילה, כאשר טכנולוגיה זו הומצאה במהלך העשור הראשון של המאה ה-19, הוצע כי טכנולוגיה זו תשמש לצורך הובלת אובייקטים כבדים. החזון של הממציאים של הטכנולוגיה היה לפרוס רשת נרחבת של שפופרות ענקיות אשר תשמש לצורך הובלת אנשים.

שימוש נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הטכנולוגיה עדיין נמצאת בשימוש באזור צפון אמריקה - מספר גדול של בנקים אמריקאים מאפשרים ללקוחותיהם להפקיד כספים בלי לעזוב את מכוניותיהם דרך דריב-אין מיוחד בחלק האחורי של הבנק שם הלקוחות משתמשים בשפופרות האוויר כדי להעביר מזומנים, או מסמכים בין המכוניות לקופאיים. מפעלים רבים גם משתמשים בטכנולוגיה זו כדי להעביר חלקים באופן מהיר לאורך מתחמים גדולים. חנויות רבות גם משתמשות במערכות אלו כדי להעביר באופן יעיל ובטוח יותר את המזומנים בדלפק בסוף היום מן החנות אל המשרדים כמו גם כדי להעביר כסף קטן לקופאיים. כמו כן, מספר בתי חולים בארץ משתמשים בטכנולוגיה זו בעיקר להעברת דגימות למעבדה בקומות אחרות ומנות דם למחלקות.

שימושים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הייפרלופ

חברת הייפרלופ בבעלות היזם והממציא אילון מאסק עוסקת בפיתוח של רכבת נוסעים על קולית אשר תנוע על מסילה אלקטרו מגנטית בתוך שפופרת סגורה שבתוכה יהיה לחץ אויר נמוך שימנע את החיכוך עם האוויר ואובדן המהירות האנרגיה הנגרם מכך^[1]^[2].

תוכנית המיזם נחשפה במסמך בן 57 עמודים ב-12 באוגוסט 2013. על פי התוכנית, קרון שיכול להכיל 28 נוסעים ינוע בצינור שבו לחץ אוויר נמוך. המנוע ישאב אוויר מחלקו הקדמי של הקרון וישחרר אותו דחוס, דרך חלקו התחתון. כך לקרון לא יהיה חיכוך עם דפנות הצינור ומעט מאוד חיכוך-צמיגות עם האוויר, ובדומה לרכבת, הוא לא ידרוש נהיגה בעזרת הגה.

זניחות החיכוך אמורה, לפי מאסק, לאפשר נסיעה מהירה של הקרון בלי בזבוז אנרגיה, והנסיעה בצינור תהיה חלקה ונטולת הפרעות עד כדי כך, שהנסיעה תראה כשילוב בין "מטוס קונקורד, רובה אלקטרומגנטי ושולחן הוקי אוויר"^[3].

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המצאת שפופרות האוויר, טכנולוגיה זכתה לאזכורים רבים בעיקר בספרים, בסרטים ובסדרות המדע בדיוניים. בין השאר טכנולוגיה זו זכתה לאזכורים בספרו של ג'ורג' אורוול "1984", בסרט "ברזיל", בסדרה "משפחת סילוני", בסדרה "פיוצ'רמה", בסרט "007 באזור המסוכן" (1987), בגרסת הסרט של "הצל" (1994) ובסדרת הטלוויזיה אבודים.