שפות איראניות מזרחיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השפות האיראניות המזרחיות היא תת-קבוצה של השפות האיראניות, שהתהוותה בתקופה האיראנית התיכונה (מהמאה הרביעית לפני הספירה לערך).

השפה האווסטית לרוב מסווגת כשפה איראנית מזרחית מוקדמת. השפה האיראנית המזרחית הגדולה ביותר שעדיין מדוברת היא פשטו, עם כ־50 מיליון דוברים בין הרי הינדו־כוש באפגניסטן לבין נהר האינדוס בפקיסטן. בניגוד לניבים האיראניים המרכז־מערביים, הניבים המרכז־מזרחיים האיראניים משמרים את ההברות בסוף המילה.

השפות האיראניות המזרחיות מדוברות באזור רציף, באפגניסטן וגם בחלקים הסמוכים במערב פקיסטן, במחוז האוטונומי גורנו־בדקחשאן במזרח טג'יקיסטן והמערב הרחוק של מחוז שינג'יאנג בסין. עם זאת, יש שתי שפות המשתייכות למשפחה המדוברות באזורים נפרדים, שפת היע'נובי של צפון־מערב טג'יקיסטן (צאצאית של הסוגדית) והאוסטית של הקווקז (צאצאית של הסקיטו־סרמטית). הן שאריות של רצף אתנו־לשוני שנמתח על רוב מרכז אסיה באלף הראשון לפני הספירה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות האיראניות המזרחיות מחולקות לענף צפון־מזרחי ולענף דרום־מזרחי. על אף ההפרדה הזו, השפות האיראניות נשארו רצף דיאלקטי אחד.

צפון־מזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אנציקלופדיה איראניקה, הקבוצה הצפון־מזרחית כוללת את רוב השפות המזרחיות, כולל פשטו ושפות הפאמיר, על אף שאינה כוללת את השפה האווסטית, שהיא שפה איראנית עתיקה.[1]

עם זאת, אתנולוג מגדיר את השפות הבאות בלבד כצפון־מזרחיות:

דרום־מזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הדרומית כוללת את הפשטו, את שפות הפאמיר ואת ארמורי-פראצ'י.[1] פשטו מדוברת במזרח אפגניסטן, בדרומה ובחלקים נוספים שלה ובמערב פקיסטן. שפות הפאמיר מדוברות בהרי פאמיר. ארמורי מדוברת בקאניגוראם ובדרום וזיריסיטן שבפקיסטן, אך ייתכן שעדיין יש דוברים בבברקאי ברק שבמחוז לוגאר באפגניסטן. פרצ'אי מדוברת בחלק העליון של ניג'ראב בצפון מחוז קאבול.

אתנולוג, בניגוד לאנציקלופדיה איראניקה, מסווגים את ארמורי־פרצ'אי כצפון־מזרחיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג במחקר להניח שהחלק המזרחי נפרד מהחלק המערבי במהלך סוף המילניום השני לפני הספירה, ומקובל גם להניח שהיה ממוקם בתרבות היאז.

בזכות הנוכחות היוונית במרכז אסיה, חלק מהשפות המזרחיות תועדו בשלב האיראני התיכוני שלהם (ולכן הסיווג כמזרחיות), בעוד שמעט מעוד תיעוד של הרצף הסקיטו־סרמטי שהשתרע מקזחסטן מערבה לערבה הפּוֹנטית־כַּספית ועד לאוקראינה הצליח לשרוד.

הבדלים פונולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות האיראניות המזרחיות יש מעתקי הגאים רחבי היקף, לדוגמה č > c, d > ð > l, ו־b > v כמוצג בטבלה מטה.

אווסטית פשטו מונג'י סנגל'צי וח'י שוענ'י פראצ'י אורמרי יע'נובי אוסטית
aēva-
"אחד"
yaw yu vak yi yiw žu ī iu
čaθwārō
"ארבע"
calṓr čfūr cəfúr cībɨr cavṓr čōr cār tafór cippar
hapta
"שבע"
ōwə ōvda ōvδ ɨb ūvd hōt avd avd
dasa
"עשר"
las los / dā1 dos δas δis dōs das das dæs
gav-
"פרה"
γ γṓw uγūi γīw žōw gū gioe γov x”ug
brātar-
"אח"
wrōr vəróy vrūδ vīrīt virṓd b marzā2 virūt ærvad

מעתק הגאים נוסף הנמצא בענף השוע'ני ובניבי הפשטו הוא ṣ̌ > x̌ > x. לדוגמה, ״בשר״ זה ɡuṣ̌t בווח'י אך משתנה ל־guxt בשוע'ני, והמילה הדרום־פשטו לבשר, γwaṣ̌a, משתנה ל־γwaa בפשטו מרכזית ול־γwaxa בפשטו צפונית.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגזע המונג'י הוא שאילה מפרסית, אך שפת הידע'ה עדיין משתמשת ב־los.
  • למילה marzā באורמרי יש מקור אטימולוגי שונה, אך באופן כללי [b] האורמרי נשאר ללא שינוי. לדוגמה, *bastra- > bēš – המילה הארמורית לחוט. (אווסטית band- "לקשור").

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Nicholas Sims-Williams, Eastern Iranian languages, in Encyclopaedia Iranica, Online Edition, 2008