שפתון על צווארונך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שפתון על צווארונך
LipstickOnYourCollar.jpg
עטיפת קלטת הסדרה
סוגה קומדיה רומנטית מוסיקלית
יוצרים דניס פוטר
שחקנים ג'לס תומאס
יואן מקגרגור
לואיז ג'רמיין
ארץ מקור Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
מספר עונות 1
מספר פרקים 6
הפקה
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 4
רשת שידור בישראל ערוץ 2
תקופת שידור
מקורית
21 בפברואר 199320 במרץ 1993

שפתון על צווארונךאנגלית: Lipstick On Your Collar) היא מיני-סדרת טלוויזיה, קומדיה רומנטית מוסיקלית בריטית. הסדרה נכתבה על ידי המחזאי והתסריטאי דניס פוטר, כשלישית בטרילוגיה מוסיקלית הכוללת גם את הסדרות: "פרוטות מהשמיים" ו"הבלש המזמר".

הסדרה עוסקת בעלילותיהם הרומנטיות של שני צעירים בריטיים המשרתים כחיילים-פקידים במשרד המלחמה הבריטי. זאת, על רקע תחילתה של מהפכה בסגנון-החיים ובמוזיקה בשנות החמישים. ברקע מוצגת ההשפעה של הרוק אנד רול האמריקאי ופער הדורות בין הדור הישן לדור הצעיר בבריטניה.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה היא הרחבה של מחזה קודם של פוטר "הנח את הנשקך" (Lay down your arms) (1970). היא קרויה על שם להיט הענק של קוני פרנסיס, המייצג את להיטי הריקודים הגדולים של שנות החמישים והשישים.

הסדרה, בבימויו של רני ריי, שודרה במקור בטלוויזיה הבריטית בערוץ 4 בשנת 1993. בה היה תפקידו הגדול הראשון של השחקן יואן מקגרגור.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בשנת 1956 במשרד המלחמה הבריטי (וייטהול) במהלך "משבר סואץ". המשבר פרץ בין בריטניה למצריים לאחר הכרזתו של הנשיא המצרי נאצר על הלאמת התעלה. האירועים ערב מבצע מוסקטר שנערך על ידי הצבאות הבריטיים והצרפתיים במקביל למבצע קדש, משמשים ברקע העלילה.

שני החיילים הצעירים, טוראי פרנסיס פרנסיס (ג'יילס תומאס) ומייק הופר (יואן מקגרגור), משרתים כמתרגמי מסמכים מרוסית במחלקת מודיעין במשרד המלחמה הבריטי בלונדון. הם עובדים במשרד אזרחי, בחדר גדול אחד עם אנשי מודיעין מבוגרים וחמורי סבר.

פרנסיס פרנסיס, וולשי במקורו, הוא חייל חדש במשרד. פראנסיס הוא איש-ספר המעריץ את פושקין וצ'כוב ומתעתד ללמוד באוניברסיטת אוקספורד, והוא בן דמותו של דניס פוטר הצעיר. הטירון התמים, המגושם וכבד-הלשון נופל קורבן להתעללות של מפקדיו. הוא גר אצל דודתו ודודו השמרנים, ומתאהב נואשות בשכנתו היפהפייה והשיטחית, סילביה ברי (לואיז ז'רמן). אולם, זו נשואה למפקדו הישיר והאלים רב"ט פיט ברי.

מייק הופר מצוי על סף סיום השירות הלאומי שלו, והוא מאוס ומשועמם מעבודתו. הוא אוהב מוסיקת רוק-אנ-רול וחולם להיות מתופף מקצועי. הוא בעל חיוך ממזרי המבלה בחלומות בהקיץ ובפנטזיות, הכוללות עירוב המציאות בלהיטי מוזיקה וריקודים. מייק, מתאהב בליסה, אחייניתו של קולונל טאקר, המשקיף האמריקאי במשרד. אולם בניגוד למייק החובב בילויים, ליסה היא "תולעת ספרים" החובבת ספרות ותיאטרון, ובמיוחד ספרות רוסית.

בעלה של סילביה, פיט, נהרג בתאונת מכונית על ידי נגן עוגב מזדקן, החושק גם הוא בסילביה היפה. סלביה נותרת לבד ובמצוקה. הגיבורים המרכזיים נפגשים בלוויה של פיט.

לאחר מפגשים ראשוניים חסרי התאמה בן הזוגות, מזווגים הזוגות התואמים: פרנסיס וליסה הרומנטיקנים-אינטלקטואלים, ומייק וסילביה תאבי החיים.

המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שפתון" הוא חלק מטרילוגיה בה סוקר פוטר את החיים בבריטניה, דרך נקודות מבט אישית: "מטבעות מן השמיים" עסק בשנות ה-30, "הבלש המזמר" בשנות ה-40 ו"שפתון" בשנות ה-50. כמו גם, הסדרות המאוחרות: "קריוקי" ו"לזארוס הקר", שהופקו לפי תסריטיו לאחר מותו. "שפתון" היא הסדרה העליזה והקלילה מבין סדרות אלו.

בכל אחת מסדרות אלו מציג פוטר את המוזיקה כמפלט ממציאות אפרורית, עגמומית ומסויטת. המוזיקה בסדרה מופיעה בקטעי הדמיון באמצעות דיבוב שפתיים של השירים הפופולריים של התקופה על ידי הגיבורים. בטכניקה זו נעשה שימוש נרחב ביצירותיו של פוטר. בין השירים מופיעים להיטיהם של הפלאטרס, אלביס פרסלי, באדי הולי, ג'רי לי לואיס, פאטס דומינו ועוד.

בסצנת המפגש בין מייק הופר לסילביה ברי, מבצע ורוקד הזוג בדמיונם את להיטם של הצמד הזמרים האמריקאי מיקי וסילביה "האהבה היא מוזרה". רמז לסיבת הבחירה של שמות הדמויות. נעימת סיום כל פרק והכותרות הייתה (The Man With the Golden Arm" (1956 של בילי מאי יש לציין כי חלקם של השירים יצא מספר שנים אחרי המאורעות המתוארים.

הסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיאה לסדרות בריטיות, מופיע בה ייצוג נאמן של אופי התקופה, הכלים והתלבושות. בתחילת כל פרק מוצג קטע מקורי של "יומן קולנוע" המביא את החדשות וקטעי סגנון-חיים מהתקופה, כמו למשל את חתונתה של השחקנית גרייס קלי. היומן מוצג בבית הקולנוע בו עובדת סילביה כסדרנית.

מסגרת העלילה, בה משולבים השרות והסגנון הצבאי בשרות במסגרת אזרחית, נלקחה מחוויותיו של פוטר עצמו בעת שירותו בשנות החמישים. בסדרה מוצגת הלהיטות של הפקידות הבכירה ליציאה למלחמה על "כבוד בריטניה" ללא עילה מספקת. הסדרה מסתיימת ערב היציאה למלחמה ובשיר "הנח את הנשקך" (1956) של אני שאלטון, כמסר רומנטי ואנטי-מלחמתי כאחד.

הסדרה הייתה מועמדת בשנת 1994 לשני פרסי באפט"א, בקטגוריות "איפור הטוב ביותר" ו"המוזיקה הטובה ביותר".

הסדרה שודרה בישראל במסגרת ערוץ 2 בשנות התשעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]