שפת הבי"ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפת הבי"ת היא שפה מוצפנת בה משלבים אחרי כל תנועה את האות ב', מנוקדת כמו אותה תנועה. לדוגמה, במקום לומר "אני רוצה ספר", אומרים: אֲבֲנִיבִי רוֹבוֹצֶבֶה סֵבֵפֶבֶר. ניתן להשתמש בכל אות, לאו דווקא באות ב' (שפת הגימל עם האות ג', וכו') ולאו דווקא באות אחת (דוגמת שפת הריש-גימל), אך השימוש באות ב' הוא הנפוץ ביותר.

השפה משמשת ילדים כשפת סתרים, וזאת בדיבור בלבד - לא נהוג להשתמש בה בכתב. שימוש נוסף הוא כמשחק מיומנות דיבור - מי שמתבלבל מפסיד במשחק.

השיר "אבניבי" (עפ"י מילים של אהוד מנור) בביצוע יזהר כהן, ששורת הפזמון שלו נכתבה בשפת הבית: "אבניבי אובוהבב אובותבך", זכה באירוויזיון 1978. שיר נוסף שבו נעשה שימוש בשפה הוא שירה של להקת הנח"ל "רכלניות", שאת מילותיו כתב דוד עתיד‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילות השיר "רכלניות" באתר שירונט