שפת מיעוטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלטי הכוונה בברטונית ובצרפתית בחבל ברטאן
שלט אזהרה ביידיש/יינגליש בארצות הברית: המילה "מדרכה" באנגלית, ושאר ההכוונה ביידיש

שפת מיעוטים היא שפה המדוברת על ידי מיעוט מן האוכלוסייה הכוללת בטריטוריה מסוימת. דוברי השפה מכונים "מיעוט לשוני". מכיוון שבעולם קיימות כמעט 200 מדינות ריבוניות, ולעומת זאת כמה אלפי שפות, מרבית השפות בעולם הן שפות מיעוטים. "האמנה האירופית לשפות אזוריות ושפות מיעוטים" מגדירה שפת מיעוטים כשפה שאינה השפה הרשמית ואינה דיאלקט או שפה של מהגרים. עם זאת, הגדרות אחרות מתייחסות גם לשפותיהם של מהגרים כשפות מיעוטים, ואף לשפה רשמית, במקרה שקיימות כמה שפות רשמיות ורק מיעוט מתושבי המדינה דובר אותה.

בחלק ממדינות המערב – למשל בקנדה ובדרום אפריקה של אחרי האפרטהייד – יש לשפות מיעוטים מעמד רשמי, ולעתים אף הגנה בחקיקה. בנוסף, בשנים האחרונות זכו שפות מיעוטים לתחייה תרבותית ולשונית במערב, לצד תהליך כולל יותר של מות שפות מיעוטים במקומות רבים בעולם. בשבדיה, למשל, יש רק כ-3,000 דוברי יידיש, אך השפה מוכרת כשפת מיעוטים רשמית וקיימת אף סיומת אינטרנט לאתרים שבדיים ביידיש - .שוועדן.‏[1]

שפות מיעוטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל היותה מדינת הגירה, קיים בישראל מספר רב של שפות מיעוטים, שאותן דוברים רק חלקים מן האוכלוסייה; למעשה, רק באוסטרליה קיים מגוון רב יותר של שפות מיעוטים.‏[2] שפות אלה יכולות להיות קשורות למוצאם האתני של דוברי השפה (ערבית, צ'רקסית ושפותיהם של עולים חדשים או מהגרים ובכללם מהגרי עבודה ממדינות העולם) או לתפיסות אידאולוגיות ודתיות שלהן (למשל יידיש אצל המסרבים לדבר עברית כשפת חולין). בנוסף, חלק ניכר מלקויי השמיעה בישראל דוברים את שפת הסימנים הישראלית, וניתן להגדיר גם אותה כ"שפת מיעוטים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Questions for Each Territory
  2. ^ מלכה מוצ'ניק, רפאל ניר, לשון, חברה ותרבות, כרך 3, הוצ' האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 57