שקיעת האלילים
שקיעת האלילים: כיצד מתפלספים עם פטיש או בפטיש (בגרמנית: Götzen-Dämmerung: oder Wie man mit dem Hammer philosophiert) הוא ספר אשר נכתב על ידי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה בשנת 1888 ופורסם לראשונה ב1889. הספר מהווה סיכום של הפילוסופיה המאוחרת של ניטשה.
[עריכה] שם הספר
במקור נקרא הספר "בטלנות של פסיכולוג" אך השם שונה לשם הנוכחי אשר מתחלק לכותר וכותר משנה. הכותר "שקיעת האלילים" הוא משחק מילים על שם האופרה של ריכרד ואגנר "דמדומי האלים" (Götterdämmerung). כותר המשנה "איך מתפלספים בפטיש" בא לרמוז לעמדתו של ניטשה, איקונוקלסט התומך בניפוץ (מטאפורי ופיזי) של דמות האל הריקה מתוכן.
[עריכה] התזה היסודית של ניטשה
התזה המונחת ביסודה של כל הפילוסופיה של ניטשה, של כל המטריאליזם שלו המתבטא בדחייה של כל האידאלים, היא שאין בנמצא כל השקפת עולם שמקורה מחוץ לחיים או מעליהם. אין בנמצא כל השקפת עולם שבזכותה להתנתק ממערכת הכוחות המהווים את המציאות.
כתוצאה, כל ניסיון לחרוץ משפט על המציאות לטוב או לרע מהווה סימן היכר של מצבו המיוחד של מי שמנסה לעשות כן.
הנה מה שניטשה מבטא באופן ברור ביותר בקטע חשוב מתוך ספרו זה:
"לחרוץ משפט על החיים, לנסות להעריך את החיים לחיוב או לשלילה, משמעו לעסוק באבחנות שלעולם אין בכוחן להיות אמיתיות. לאבחנות שכאלה אין ערך אחר אלא כסימני היכר של טיפשותן עצמן. לכן עלינו למתוח את אצבעותינו כדי להגיע להכרה המיוחדת במינה שערכם של החיים לא ניתן למדידה... בעבור פילוסוף, להתייחס לערכם של החיים כבעיה, משמעו לטעון נגד עצמו ולהעמיד בסימן שאלה את חוכמתו. זהו חוסר חוכמה."
