שקית חלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שקית חלב

שקית חלב היא שקית פלסטיק המכילה חלב לשם מכירתו לציבור. לצורך מזיגת החלב מהשקית יש להשתמש בכלי מיוחד המותאם במידותיו אליה ולקטום את הפינה של השקית הנמצאת בכיוון המזיגה. שקיות החלב רכשו פופולריות במספר מדינות ואזורים בעולם ומשווקות על פי רוב בנפחים של 1 או 1.33 ליטר. בין המדינות בהן נפוץ השימוש בשקיות חלב: אורוגוואי, ארגנטינה, דרום אפריקה, הודו, הונגריה, ישראל, מונטנגרו, פולין וקנדה. השקיות היו נפוצות במדינות הבלקן בתקופת הגוש הסובייטי, אולם נעלמו בשנים שלאחר קריסת הגוש.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנקן פלסטיק לשקית חלב

לשקיות החלב מספר יתרונות על פני בקבוקי הפלסטיק, בקבוקי הזכוכית והקרטוניות המשמשים כחלופות לשיווק החלב.

מבחינה אקולוגית השקיות הן האריזה הטובה ביותר שכן הן צורכות בייצורן פחות פלסטיק מאשר בקבוקי החלב וניתן למחזר אותן במרבית המדינות, בניגוד לקרטוני החלב שאינם ניתנים למיחזור. גם אם לא ניתן למחזר את השקית - היא תופסת נפח אשפה נמוך מזה של החלופות. נפחן הקטן יותר של השקיות מנפח בקבוקי הפלסטיק מקטין את הסיכוי להתקלקלות החלב ולזריקתו. במרבית המדינות שקיות החלב זולות יותר מהחלופות, גם אבסולוטית וגם ביחס לנפח החלב הנמכר.

יחד עם זאת, שקיות חלב עלולות להיקרע או להתפוצץ במהלך הפצתן לרשתות הקמעונאיות ובכך ללכלך שקיות אחרות שהועברו יחד איתן או במהלך השימוש ואז יש להעביר את תוכן השקית לכלי נפרד. אירוע כזה, פרט לחוסר הנוחות לצרכן, גם מקצר את תאריך התוקף של החלב בשל החשיפה לאוויר. כאשר נמזג חלב משקית הוא עלול לטפטף בשל קיטום לא טוב של פינת השקית או להישפך בשל התעקמות הקצה המוזג.

שקית חלב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקיות חלב ישראליות

עד לתחילת שיווקן של שקיות חלב בישראל, בשנות ה-60 של המאה העשרים, שווק חלב בישראל בבקבוקי זכוכית שנעשה בהם שימוש חוזר. שיווק חלב בשקיות הביא להפסקת השימוש בבקבוקי זכוכית לחלב.

שקיות החלב בישראל משווקות בנפח של 1 ליטר וניתן למוצאן במרבית הרשתות הקימעונאיות. שקית החלב בארץ עשויה מפלסטיק בר-מחזור, המחזור אפשרי באמצעות מערך איסוף בקבוקי הפלסטיק.

בכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל שקית החלב היא מוצר הנמצא בפיקוח, כלומר מחירו נשלט על ידי המדינה ובשל כך נוצרו הבדלי מחירים לא זניחים בין שקיות החלב לבין החלופות האחרות הקיימות לשיווק חלב - בקבוקי פלסטיק או קרטוניות חלב. בשל הבדלי המחירים נצפה קשר בין המעמד הסוציו-אקונומי של הצרכן לבין סוג מכל החלב שהוא נוהג לרכוש. ככל שמעמדו הסוציו-אקונומי של הרוכש גבוה יותר כך גדל הסיכוי שהוא ירכוש חלב בקרטוניות ולא בשקיות למרות מחירן הגבוה יותר של הראשונות. רשת ריבוע כחול יצרה על סמך הבדלים אלו מדד למעמדו הסוציו-אקונומי של האזור המתבסס על היחס שבין מספר קרטוניות החלב שנרכשו בסניף האזורי לבין מספר שקיות החלב. ככל שהיחס בין השניים גבוה יותר, כך מעמדו של האזור גבוה יותר[1]

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אצל יהודים דתיים, פתיחת שקית חלב עלולה להיחשב כפעולה בעייתית בשבת, משום שהפעולה מצריכה חיתוך. ישנם כאלו שאינם מייחסים לכך בעייתיות כלשהי שכן השקית נזרקת לאחר השימוש, ויש הגורסים שאין לחתוך את השקית בשבת חיתוך יפה, באמצעות מספריים למשל, אך מותר לחותכה בסכין או באמצעות השיניים.[2]
  • ב-31 בינואר 2005 הניפו במליאת הכנסת חברי תנועת ש"ס, בהובלת חבר הכנסת אלי ישי, שקיות חלב במחאה על עליית מחירי החלב.[3]
  • בהצגת היחיד "פליטת פה" של דודו טופז, ניתנה שקית החלב כדוגמה למאפיין ישראלי, בפרק "דברים קטנים ומעצבנים". טופז לעג לחוסר ההיגיינה שבצריכת חלב משקיות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]