שקית
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
שקית היא תיק קטן, בעל תא אחד, עשוי מנייר, בד או פלסטיק. משמשת לנשיאת חפצים קלים יחסית. לרוב משמשת שימוש חד פעמי ומושלכת לאחר השימוש.
לשקית שימושים יומיומיים רבים, החל מאריזת כריך לחם לבית הספר או לעבודה בשקית אוכל, וכלה בשקית קניות מפלסטיק או נייר, הניתנת בחנויות כאמצעי נשיאה של הפריטים שנקנו, וכוללת לרוב הדפסה של פרטי החנות, כאמצעי פרסום.
חוזק השקית מותאם לפריטים הנמכרים: חנויות ספרים יעניקו שקיות חזקות ועמידות יותר, בהתאם ובהתחשב בכובד הספרים, ואילו חנויות מזון יעניקו כמות של שקיות דקות יותר.
שקית אטומה משמשת גם כאמצעי פרטיות להסתרת חפצים פרטיים כדי לשאת אותם במקומות ציבוריים, גם כאשר אין בה צורך פרקטי אחר.
חלק ממוצרי החלב, נארזים בישראל בשקית, המשמשת כאריזה. כמו גם שקיות השוקו הייחודיות למדינת ישראל. גם משקאות קלים נארזים בשקיות קטנות, המשמשות בעיקר לחלוקה במקומות ציבוריים, בהפגנות או בכנסים, בהם משתתפים אנשים רבים.
השפעה אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקיות פלסטיק הן גורם מזהם. לשקיות פלסטיק לשימוש יחיד לוקח בין 100 ל-500 שנים להתכלות.[1] השקיות מהוות אחוז קטן מאשפת הפלסטיק שמיוצרת על ידי משקי הבית, אך הן נוטות להתפזר ברוח, להתפורר בעקבות חשיפה לשמש, ולהישטף לימים ולאוקיינוסים. בשל הרעילות של חלקיקי הפלסטיק, השקיות גורמות נזק רב, זיהום בלתי-הפיך של מי תהום וקרקעות, פליטה של גזי חממה ופגיעה קשה בשרשרת המזון. גם יצור השקיות הוא מזהם.[2]
שקיות ניתנות למיחזור, אך בשל הערך המועט של הפלסטיק הממוחזר מכל שקית הן ממוחזרות פחות מחומרים אחרים. גם תהליך המיחזור עצמו צורך אנרגיה ומזהם, ובמחלק מהמדינות, כולל ישראל, אין מתקנים למיחזור שקיות, כך שעל מנת למחזרן יש להוביל אותן למדינות אחרות – תהליך מזהם בפני עצמו.[2] מסיבה זו, במדינות רבות יש מגבלות על שימוש בשקיות לשימוש חד-פעמי ואיסורים על חלוקת שקיות בחינם.
השוואה בין הזיהום והנזק האקולוגי שנוצר מייצור שקיות ושימוש בהן לבין זיהום בתחליפים דורשת ניתוח של כל מחזור החיים של המוצר, מרמת ייצור חומר הגלם ועד תהליך המיחזור עצמו.[3] במחקר שנעשה בקנדה בשנת 2021 נטען ששימוש בשקיות פלסטיק לנוזלים עדיף מבחינה אקולוגית על פני שימוש במכלים אחרים, גם אם השקיות לא ממוחזרות והמוצרים החלופיים כן ממוחזרים, בעיקר בשל המסה הנמוכה שלהן.[4] "קרטון" משקה או חלב, מכיל כ-75% נייר שניתן למיחזור בנוסף לחומרים אחרים, כגון אלומיניום ופוליאתילן, שניתנים למיחזור גם כן. נתונים משנת 2019 הראו שבאיחוד האירופי 51% מהקרטונים לנוזלים מוחזרו, ובגרמניה ובלגיה שיעור המיחזור הגיע ל-71%.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ André Abreu and Maria Luiza Pedrotti, "Microplastics in the oceans: the solutions lie on land, The Journal of Field Action 19 (2019), Paragraph 31
- ^ 1 2 יונתן גרופ, למה לא שקיות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 בינואר 2017
- ^
טלי חרותי-סובר, אז מה סביבתי יותר, בקבוק פלסטיק או קרטון חלב?, באתר הארץ, 28 בינואר 2016
- ^ Jon-Paul Sun et al., "Environmental impact assessment of milk packaging in Canada, Journal of Cleaner Production 321 (2021)
- ^ Gordon L. Robertson, "Recycling of Aseptic Beverage Cartons: A Review, Recycling 6(1), p. 2
