שקל ישן

סמל השקל הישן

מטבע בן שקל ישראלי ישן

שקל ישן הוא המונח המקובל כיום לשקל, המטבע שהחליף את הלירה הישראלית וששימש כהילך חוקי במדינת ישראל בין השנים 1980 ל-1985, עד להחלפתו בשקל החדש.

רקע

טרום הקמת מדינת ישראל, שימשה כהילך החוקי בארץ ישראל של תקופת המנדט הלירה הארץ-ישראלית, שהונהגה ב-1927. השם העברי המנדטורי הרשמי של מטבע זה היה "פונט פלסטיני (א"י)", שמקורו היה בפאונד הבריטי, וגם ערכו היה לירה שטרלינג אחת. עם הקמת מדינת ישראל שונה שמו העברי של המטבע מפונט ללירה ארץ ישראלית, וב-1952 שונה השם ללירה ישראלית, והמיל, חלקה האלף של הלירה, שמקור שמו מלטינית, הוחלף למטבע בעל השם העברי פרוטה. ב-1960 הוחלפו 10 פרוטות למטבע האגורה.

השם לירה הוא גרסה אחרת של יחידת המשקל פאונד (לירה מקורה בליברה), ולכן עלו שוב ושוב במהלך שנות ה-60 טענות בדבר שמו הלועזי של המטבע הישראלי. נטען כי מן הראוי שלמטבע הרשמי יהיה שם עברי, ואף הוצע השם "שקל". ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אולם לא הייתה לחוק משמעות מעשית, כיוון שנקבע בו כי שינוי השם בפועל ייעשה על-פי החלטת שר האוצר במועד שייראה לו מתאים.

המעבר מהלירה לשקל

בנובמבר 1977 המליץ נגיד בנק ישראל, ארנון גפני, ליישם את החוק מ-1969, ולהנפיק מטבע חדש שייקרא "שקל". במאי 1978 אישרו ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, ושר האוצר דאז, שמחה ארליך את המלצת הנגיד. ההחלטה על שינוי המטבע נשמרה בסוד עד למועד השינוי עצמו ב-22 בפברואר 1980. בשל האינפלציה הגבוהה, ירד ערכה של הלירה (שערכה ביום ביטולה היה כ-40 לירות לדולר אמריקני אחד), ולכן הוחלט כי ערכו של השקל יהיה 10 לירות. כיוון שבינתיים התחלף שר האוצר, הודיע על השינוי שר האוצר החדש יגאל הורביץ.

שטר של 10,000 שקלים, העריך הנומינלי הגבוה ביותר בתולדות מדינת ישראל, עדות לאינפלציה הגואה בשנת 1984

החלפת כל המטבעות והשטרות שבמחזור נמשכה כמה חודשים. בשל הסודיות לא עוצבו שטרות חדשים לשקל, והשטרות נותרו בעיצוב הישן בהחלפת העריכים בלבד, תוך מחיקת אפס אחד מעריכי הלירות. אילוץ זה הסתבר כיתרון, שכן הוא הקל על הציבור להתרגל למטבע החדש. כמו הלירה, גם השקל חולק ל-100 אגורות, אך כדי להבדילן מהאגורות הישנות, הן נקראו בשם אגורות חדשות.

ביקורת רבה נמתחה על אופן המעבר מהלירה אל השקל. הטענות העיקריות היו, ששמירת המעבר בסוד גרמה להפתעה ולבלבול בציבור, וכי די היה לשמור בסוד את עיצוב השטרות כדי למנוע זיופים, אבל לא את עצם המעבר. כמו כן הייתה ביקורת על כך שהממשלה לא ניצלה את ההזדמנות להילחם ב"כסף השחור", כלומר במאגרים של כסף מזומן שעבר מיד ליד מבלי ששולם עליו מס כחוק. הממשלה לא הטילה מגבלות על המרת השטרות הישנים בחדשים, ולא ביקשה לדעת את מקור הכסף בעת ההמרה.

סדרת השטרות של השקל הייתה הגדולה ביותר שהונפקה אי פעם. עם השקתו הונפקו שטרות בעריכים של 1, 5, 10, ו-50 שקלים, ועם העלייה באינפלציה בשנים 1981-1985 הונפקו שטרות בעריכים 100 , 500 , 1000, 5000 ו-10000 שקלים.

תיאורי השטרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

המעבר לשקל החדש

במעבר מן השקל הישן לחדש נשמר עיצוב השטרות

התקווה כי השקל ישמור על ערכו נכזבה. האינפלציה בתחילת שנות ה-80 גאתה, והפכה ב-1984 להיפר אינפלציה. השקל שערכו נקבע תחילה על-פי יחס של כ-4 שקלים לדולר אמריקני, סיים את דרכו בספטמבר 1985, בערך של כ- 1500 שקלים לדולר. במועד זה החליטה הממשלה, כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית , להחליפו במטבע אחר - השקל החדש - שערכו נקבע ל-1000 שקלים, ולפיכך כ-1.5 שקלים לדולר. השקל החדש שהוא כיום המטבע הרשמי של ישראל, היה שווה במועד השקתו ל-10,000 לירות ישראליות.

גם השקל החדש, כמטבעות שקדמו לו, חולק ל-100 אגורות, אך מאחר שהשקל (הישן) היה מחולק ל-100 "אגורות חדשות", הושמט מהאגורות שהונפקו שם התואר "חדשות", והן קרויות "אגורות".

במעבר אל השקל החדש יושמו רבים מן הלקחים שנלמדו בעת המעבר מהלירה אל השקל, ובפרט שמירה על העיצוב הישן של השטרות והסתפקות בהחלפת העריכים בלבד. המעבר אל המטבע החדש בספטמבר 1985 נודע לציבור באופן רשמי זמן-מה לפני הנפקת המטבע החדש, וניתנו הסברים מפורטים מראש על אופן המעבר.

קישורים חיצוניים

• ליטל לוין, היום לפני 30 שנה: הלירה מוחלפת בשקל, באתר הארץ, 24/02/2010

מטבעות בארץ ישראל
לירה מצרית (1918 - 1927) • לירה ארץ ישראלית (1927 - 1952) • לירה ישראלית (1952 - 1980) • שקל (1980 - 1985) • שקל חדש (1985 - היום) מיל (1918 - 1950) • פרוטה (1950 - 1960) • אגורה (1960 - 1980) • אגורה חדשה (1980 - 1985) • אגורה (1985 - היום)