שקע קטארה
.jpg) | |
| מראה בשקע קטארה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | צפון מערב מצרים, במחוז מטרוח (מדבר סהרה) |
| סוג | ביצה מלוחה |
| מידות | |
| שטח | 19,605 קמ"ר |
| גובה | 133 מטר מתחת לפני הים |
| אורך מרבי | 300 ק"מ |
| רוחב מרבי | 135 ק"מ |
| רוחב ממוצע |
135 ק"מ  |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
 מצרים |
| קואורדינטות | 30°00′N 27°30′E / 30°N 27.5°E |
  | |
.jpg)
שקע קטארה (בערבית: منخفض القطارة, תעתיק: מונחפץ' אל-קטארה) הוא אגן מבני הממוקם במדבר לוב בצפון מערב מצרים, במחוז מטרוח (שבירתו מרסא מטרוח). עומקו של השקע 133 מטר מתחת לפני הים והוא הנקודה הנמוכה ביותר ביבשת אפריקה אחרי אגם עסל שבג'יבוטי (155 מטר מתחת לפני הים). אורכו המקסימלי של השקע (ממזרח למערב) כ-300 ק"מ, רוחבו (מצפון לדרום) כ-135 ק"מ, ושטחו כ-19,605 קמ"ר[1].
פני השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]
השקע מזכיר בצורתו דמעה, חלקו הצפוני-מזרחי צר והוא הולך ומתרחב לכיוון דרום-מערב. צדו הצפוני של השקע תלול יותר מצדו הדרומי ומורכב ממצוקים היורדים בחדות מגובה של 200 מטר מעל פני הים ועד לגובה של 70 מטר מתחת לפני הים. הנקודה הנמוכה ביותר נמצאת בפינה הדרום-מערבית של השקע[2].
קרקעיתו של השקע מורכבת בעיקר ממלחות. ביצות מלוחות קיימות תחת הצוקים הצפוניים והצפון מערביים של השקע וביניהן שטחים יבשים ונרחבים של מישורי מלח, המוצפים לעיתים קרובות. נווה המדבר הגדול ביותר בשקע הוא מוגהרה אשר אינו מיושב ומורכב מאגם בעל רמת מליחות נמוכה בשטח של 4 קמ"ר וכולל ביצה בה גדל קנה מצוי. המלחות באזור זה משתרעות על פני שטח של כ-300 קמ"ר וקיימת גם פלישה של חוליות בכמה אזורים. בערך רבע מכלל השטח (26 אחוזים) תפוס על ידי מישורי מלח המורכבים מקרום קשה ובוץ דביק ולעיתים קרובות מוצפים במים.
האזור הדרום מערבי של השקע הוא שטח של כ-900 קמ"ר ומכיל בתוכו את נאות המדבר של Hatiyat Tabaghbagh ו-Hatiyat Umm Kitabain המורכבים מביצות מלח, אגמים, בתה, חורשות דקלים וערבות עשב של חילף החולות.
החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטה סלילנית היא הצומח הקבוע העיקרי והיא גדלה בשקעים חוליים מוצלים ומסתמכת על שיטפונות ומי תהום על מנת לשרוד.
שקע קטארה הוא בית גידול חשוב עבור הברדלס[3] והוא נצפה (נכון לשנת 2001) באזורים הצפוניים, המערביים והצפון מערביים של השקע, בנאות המדבר המבודדות של עין אל-קטארה (Ein EI Qattara) ועין אל-גזאלאט (Ein EI Ghazzalat) ובמספר חורשות של שיטה סלילנית בתוך השקע ומחוצה לו[4].
צבאים (מהמינים צבי הנגב וצבי רים) מאכלסים את שקע קטארה[5] ומהווים מקור מזון חשוב לברדלס. האוכלוסייה הגדולה ביותר מצויה בחלקים הדרום-מערביים של השקע. בעלי חיים נפוצים נוספים כוללים את הארנבת המצויה, תן זהוב, שועל החולות ושועל הפנק הנדיר יותר.
עבדקן הרעמה היה נפוץ בעבר אך בימינו נותרו ממנו פרטים מעטים. מיני יונקים גדולים שחיו באזור בעבר ונכחדו כוללים את הראם הערבי, הדישון ובובאל צפוני - מין אנטילופה שנכחדה מהעולם.
יישוב הקבע היחיד הוא נווה המדבר הקטן של קארה (Qara), השוכן בקצה המערבי של השקע ומאוכלס בידי כ-300 ברברים[6]. בנוסף, קיימת אוכלוסייה נודדת של בדואים המחפשים מרעה לצאנם, כאשר נווה המדבר של מוגהרה מהווה מקור חשוב בזמני בצורת ומחסור במים.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן מלחמת העולם השנייה נחשב שקע קטארה כבלתי עביר לתנועת טנקים ומרבית כלי הרכב הצבאיים האחרים, אף שסיורים של כוחות הציר וצוותי קרב בריטיים של קבוצת המדבר ארוכת הטווח פעלו בו. לשקע קטארה, ובמיוחד למצוקים התלולים בצפונו, הייתה חשיבות רבה בקרב אל-עלמיין הראשון מכיוון שבשל הקושי בתנועה בו הוא תחם למעשה את שדה הקרב ומנע את איגוף הקו הבריטי.
הפרויקט ההידרואלקטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכניות לניצול שקע קטארה להפקת אנרגיה חשמלית בשיטה ההידרואלקטרית נוסחו עוד בשנת 1912 על ידי הגאוגרף הגרמני אלברכט פנק. הנושא נבחן בפירוט רב יותר ב-1927 על ידי הגאולוג הבריטי ג'ון בול (אנ')[7]. בימינו עדיין חוקרים מדענים אם התוכנית ניתנת לביצוע מתוך הבנה שהפרויקט יכול להוות מרכיב לפתרון בעיות הכלכלה, האוכלוסייה והאקולוגיה של האזור[8].
שטחו הגדול של השקע והעובדה שגובהו יורד בצורה חדה עד לגובה של 133 מטרים מתחת לפני הים, הובילה למספר תוכניות להקמת פרויקט הידרואלקטרי ענק בדומה לסכר אסואן. התוכניות לפרויקט מדברות על כריית תעלה או מנהרה משקע קטרה צפונה, באורך של כ-80 ק"מ עד לים התיכון או עד לנילוס. המים יזרמו בתעלה דרך סדרה של סכרים הידרואלקטריים שיווסתו את זרימת המים וישחררו אותם מגובה של 90 מטר. קצב האידוי של המים בשקע גבוה מאוד, בין השאר משום שהאזור חם מאוד ויבש וכתוצאה מכך, יש חוסר בכיסוי עננים והמים שישוחררו יתפזרו ברחבי השקע עד שיתאדו בשל הפעילות הסולארית. יש צורך ליצור אגם מלאכותי בדומה לאגם נאצר כדי שיאגור מספיק מים שישתחררו מגובה 90 מטר דרך הסכרים ההידרואלקטריים כדי להניע את הטורבינות ליצור חשמל. בגלל גודל, עומק השקע וקצב האידוי הגבוה יהיה צורך בכמות גדולה של מים כדי למלא אגם כזה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שקע קטארה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dr. Andrew, J. Report on the Qattara Depression. CIAT Land Use project, 2007
- ^ Murakami, Masahiro, "Managing water for peace in the Middle East: alternative strategies", 1995
- ^ האגודה לשמירת הטבע של צפון אפריקה
- ^ M.A. SALEH et al. The Cheetah, Acinonyx jubatus (Schreber, 1776) in Egypt (Felidae, Acinonychinae), Mammalia. Volume 65, 2001
- ^ חיות הבר של מצרים
- ^ QARA - Beyond space and time. LookLex
- ^ Ball, John, "Problems of the Libyan Desert: Geographical Journal", 1927
- ^ Mahmoud, Mohamed, "The River Nile - Qattara Depression Pipeline", June 2009