שקע (גאולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקלדרה בהר הגעש פינטובו
בולען בים המלח
"חור כחול" – בולען ששקע מתחת למים בבליז
אגם תורנטון בקרקעית קרקס קרחוני במדינת וושינגטון
מכתש קרחוני ברובניימי שבפינלנד
מכתש רוח

שקע הוא מונח בגאולוגיה – סוג של צורת נוף השקועה מתחת לסביבתה. שקעים יכולים להיווצר במנגנונים שונים, וניתן להתייחס אליהם במגוון מונחים המפורטים להלן על-פי הגורם להיווצרותם: געשיות, סחיפה, העתק, קימוט, טקטוניקת הלוחות, ופגיעת מטאוריט.

געשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחיפה – תהליכי הסרה המתרחשים בפני השטח באמצעות זרמי מים, משבי רוח, תנועת קרחונים או לבה.

  • סחיפה באמצעות מים
    • עמק – כשהוא נוצר על ידי סחיפה של מים. צורת העמק כשל האות הלטינית V.
      • מכתש סחיפה – שקע שנוצר מזרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים כאלה, הנמצאים בנגב ובסיני, הגדול שבהם – מכתש רמון – אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר.
    • בולען – בשם זה קוראים לשתי תופעות דומות:
      • הבולענים הנוצרים באזור ים המלח עקב ירידת המפלס והחלפת מי תהום מלוחים במי תהום מלוחים פחות. הדבר גורם להמסת שכבות מלח תת-קרקעיות, ובעקבותיה – לקריסה פתאומית של פני הקרקע. עומקו של הבולען הגדול מסוג זה מגיע ל-11 מטר והיקפו 25 מטר.
      • דולינה – תופעה אופיינית לנוף הקארסטי בו חללים נוצרים בתהליך איטי כתוצאה מהמסת שכבות של אבן גיר מתחת לפני הסלע, יצירת חלל ובסופו של דבר התמוטטות התקרה. התופעה מוכרת ברחבי העולם (למשל מערת פער בישראל) וקיבלה שמות שונים. הבולענים באזור חצי האי יוקטן מכונים סנוטה והיו קדושים למאיה, שנהגו להשליך חפצים יקרי-ערך ולהקריב קורבנות אדם ששלדיהם נמצאו בסנוטה. חלק מהבולענים מצוי כיום מתחת לפני הים בצורת "חורים כחולים".
    • מכתשות (plunge pool) הן שקעים בקרקעית הנהר הנוצרות בדרך כלל למרגלות מפלים. המכתשת מאורכת בדרך כלל, ובתוכה נוצרות מערבולות. מכיוון שהסחיפה העיקרית היא באמצע המערבולת ולא בחלקה העליון, בדרך כלל רחבה המכתשת בחלקה הפנימי יותר מבשפתה. לעתים, מתרחבות שתי מכתשות סמוכות בחלקן הפנימי יותר מבעליון, ומתחברות. במקום זה, נותר לאחר זמן גשרון אבן על פני האפיק.
    • אמבטות (rock-cut basin) הן שקעים הנוצרים ממערבולות רוחב באמצע האפיק, צורתן בדרך כלל מעוגלת יותר מזו של המכתשות, הן רדודות יותר, ושפתן רחבה יותר מקרקעיתן. גודלן של אמבטות בנהרות גדולים עשוי להגיע עד ל-50 מטר.
  • סחיפה באמצעות קרחונים
    • עמק קרחוני – לעמק שנוצר עקב סחיפת קרחונים יש את צורת האות הלטינית U.
    • קרקס קרחוני (Cirque) – עמק קרחוני בצורת אמפיתיאטרון שנוצר מפעילות קרחונים ונחשף לאחר נסיגתם.
    • שקע קרחוני (Kettle) – שקע רדוד שנוצר כאשר סביב קטע סטטי גדול של גוש קרח שנשבר מקרחון שוקעים משקעים שנישאים על ידי מים שנמסו מקרחון. לאחר שהקרח נמס לגמרי נותר שקע שעומקו עד 10 מטרים וקוטרו עד כ-2 ק"מ.
    • מכתש קרחוני (Giants Kettle) – שקע עמוק צר שצורת סלילית. סוג של אמבטה, אבל שנוצר מהמים הסוערים שמקורם בהפשרת קרחון.
  • סחיפה באמצעות רוח

העתק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גראבן – גוש סלע השוקע בין שני העתקים והמייצר עמק שמשני צדדיו יש מדרונות. גראבן נוצר לעתים קרובות לצד הורסט. הורסט וגראבן הם מבני שברים המעידים על כוחות מתיחה ועל התפשטות קרום כדור הארץ.

קימוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קער (סינקלינה) – עמק שנוצר עקב קימוט שכבות סלע, לרוב בין קמרים (אנטיקלינות).

טקטוניקת הלוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעת מטאוריט[עריכת קוד מקור | עריכה]