שרביט קסמים (מערכת יירוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגם טיל היירוט של מערכת שרביט קסמים

שרביט קסמים היא מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך המפותחת במשותף על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית וריית'און (Raytheon) האמריקנית. למערכת שם נוסף, "קלע דוד".

הטיל המיירט הוא דו שלבי, ובחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי. בשנת 2006 זכתה רפאל במכרז לפיתוח מערכת הגנה כנגד רקטות לטווחים בינוניים וארוכים (70–250 ק"מ). על מנת לאפשר מימון הפיתוח וההצטיידות העתידית מכספי הסיוע האמריקניים, הוקמה השותפות עם חברת ריית'און האמריקנית. בחלק מפרסומי חברת ריית'און מכונה הטיל המיירט "Stunner".

האיום הגובר של רקטות וטילים הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות מפני איום זה. בנוסף למערכת "שרביט קסמים" ליירוט רקטות לטווח בינוני וארוך, פותחו ונכנסו לשימוש מבצעי מערכת "כיפת ברזל", המשמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, ומערכת "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים.

התכנון העיקרי של מערכת "שרביט קסמים" הוא בעיקר לתת מענה לטילים שבידי חזבאללה וגם בעתיד לטילים גדולים יותר שמצטייד בהם חמאס. על פי הערכות מודיעיניות, בידי חזבאללה עשרות אלפי רקטות שחלקן יכולות להגיע עד לגוש דן. במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו טילים רבים בטווח שבו יכלה מערכת "שרביט קסמים" ליירט את הטילים. הצפי הוא שמערכת "שרביט קסמים", יחד עם מערכות "כיפת ברזל" ו"חץ 2", צפויות לספק הגנה אווירית מרבית בפני איום הטילים על ישראל. בנוסף לתפקיד ההגנה מפני רקטות וטילים, צפויה מערכת "שרביט קסמים" להחליף גם את טילי הנ"מ MIM-23 הוק וסטינגר.

ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות בנושא המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיל על כן שיגור לפני ניסוי

בדו"ח מבקר המדינה 59א,‏[1] מותח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון, באשר לתהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהובילה לפיתוח מערכת "שרביט קסמים". הדין וחשבון מזכיר את נקודות הציון הבאות בתהליך הפיתוח של המערכת:

  • 9 בפברואר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון דאז אישר למפא"ת לבקש מהקונגרס האמריקני עשרות מיליוני דולרים לשנת 2007 שיועדו לפיתוח "שרביט קסמים".
  • 12 בפברואר 2006 – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט, כי "בהתאם להמלצת שהב"ט ימשך פיתוח 'שרביט קסמים'".
  • 29 בספטמבר 2006 – הקונגרס האמריקאי אישר הקצאת 25 מיליון דולר לבדיקת היתכנות של פיתוח תוכנית "שרביט קסמים".‏[2]
  • 17 בדצמבר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר עשרות מיליוני ש"ח להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "שרביט קסמים" בשנת 2007 במימון משותף עם האמריקנים.
  • 17 בינואר 2007 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר למפא"ת להתחייב מול האמריקנים בנושא "שרביט קסמים" לשנת 2008 בהיקף כספי של עשרות רבות של מיליוני ש"ח.
  • 1 בפברואר 2007 – שר הביטחון עמיר פרץ, הנחה את הרמטכ"ל ואת מנכ"ל משהב"ט, כי "מענה לרק"ק לטווח בינוני 'שרביט קסמים' משמעותי ונדרש לתקצוב מיידי".
  • 3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "שרביט קסמים".
  • 3 בספטמבר 2007 – הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אישר מאות מיליוני ש"ח ועשרות מיליוני דולרים לתוכנית רב שנתית "תפן" לשנים 2012-2008 עבור פיתוח הטיל המיירט של "שרביט קסמים".
  • 4 באפריל 2012 - ישראל בקשה מארצות הברית 700 מיליון שקלים עבור 4 סוללות ו-300 מיליון לפרויקט "שרביט קסמים". בכירים בצה"ל מעריכים: במלחמה רב חזיתית, הצבא יזדקק לעוד 12 סוללות להגנה ראויה.

ציוני דרך בפיתוח המערכת ובקליטתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 25 בנובמבר 2012 - הצלחה מלאה בניסוי שנערך במערכת על ידי רפאל ומשרד הביטחון בשיתוף חברת רית'יאון האמריקנית.‏[3]
  • 20 בנובמבר 2013 - ניסוי מוצלח של כל מרכיבי המערכת, שבו מיירט שרביט קסמים שוגר בהצלחה, ביצע את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.‏[4]

בשנת 2011 ניתנה הערכה שהמערכת תיכנס לשימוש מבצעי ב-2014,‏[5] והוקם בחיל-האוויר גרעין ההקמה של יחידת "שרביט קסמים", ואנשיו השתלבו בתהליך הפיתוח בתעשיות.‏[6] לקראת סוף חודש נובמבר 2012 גויס הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים" במסגרת מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.‏[7] בפברואר 2014 החל חיל האוויר לבנות צוות לגרעין ההקמה הראשוני של המערכת,‏[8] אך כעבור מספר חודשים הטיל שר הבטחון בוגי יעלון ספק בכך שתוכנס לשירות ב-2015 בשל קשיים תקציביים.‏[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]