שרבל הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרבל הקדוש
Charbel.jpg
תאריך לידה 8 במאי 1828 בבקא כפרא שבלבנון
תאריך פטירה 24 בדצמבר 1898 באנאיה שבלבנון
קדוש ב הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה 5 בדצמבר 1965, ותיקן על ידי האפיפיור פאולוס השישי
קנוניזציה 9 באוקטובר 1977, ותיקן על ידי האפיפיור פאולוס השישי
חג יום ראשון הרביעי של חודש יולי

שרבל מכלוף המוכר במסורת הנוצרית כשרבל הקדושערבית: مار شربل ; 8 במאי 1828- 24 בדצמבר 1898) היה נזיר מארוני אשר נחשב לקדוש נוצרי בנצרות הקתולית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרבל נולד ב-8 במאי בשנת 1828 בבקא כפרא שבצפון לבנון תחת השם יוסף אנטון מכלוף לבריגיט ואנטון מכלוף, ולו ארבעה אחים. הוא הוטבל לנצרות ב-16 במאי 1828. אביו נפטר כאשר שרבל היה בן שלוש בלבד והוא גדל עם דודו. בילדותו, להבדיל מבני גילו נהג שרבל להתבודד רבות, גילה התעניינות רבה בדת ונהג ללהתפלל.

בגיל עשרים ושלוש הצטרף שרבל למסדר הנזירים על שם מארון הקדוש במנזר הכפר אנאיה בהר הלבנון, ושינה את שמו מיוסף לשרבל, על שם קדוש אנטיוכי בן המאה השנייה. שרבל נדר את נדריו הסופיים בשנת 1853 ומונה לכומר לאחר שש שנים. בדומה למארון הקדוש, גם שרבל התגורר במנזר מאז שנת 1875 עד למותו בשנת 1898. שרבל היה ידוע בצניעותו והסתפקותו במעט, ונהג לבצע כל המוטל עליו ללא מענות. כמו כן, הוא נודע באדיקותו לביצוע הסקרמנטים.

שרבל נודע ככומר אהוד בקהילתו, אנשים רבים היו מגיעים אליו לקבלת ברכות ואזכורים בתפילותיו, והוא אף הוזמן לפקח על טקסים דתיים בכפר שכן.

מותו ואחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת המיסה, ב-16 בדצמבר 1898 חלה שרבל ותשעה ימים לאחר מכן, בערב חג המולד נפטר, בהיותו בן 70. הוא נקבר בבית הקברות של מנזר מארון הקדוש באנאיה. מספר חודשים לאחר מכן, העידו אנשים כי ראו הילה מעל קברו. לאחר עדויות אלו הוחלט לפתוח את הקבר, לאחר פתיחתו התגלתה גופתו כשהיא בשלומתה ודם עדיין זורם בגופו. כמו כן, נראו סימני זיעה על גופתו. לאחר מקרה זה, הועברה גופתו לארון קבורה אחר, במתחם שהוכן עבורו. מקום קבורתו הפך למוקד עלייה לרגל לנוצרים (בעיקר המארונים שבהם). אם כי, ישנם גם בני דתות אחרות אשר מגיעים לבקר במקום.

בשנת 1925 הציע האפיפיור פיוס השנים-עשר להכריז על שרבל כקדוש של הכנסייה הקתולית. בשנת 1950 יצאה ללבנון משלחת שכללה אנשי דת ורופאים במטרה לבדוק את גופתו של שרבל. בשנה זו, נפתח קברו בפעם השנייה. גופתו, התגלתה בשלומתה ובריאה לחלוטין וזאת כעבור 52 שנה לאחר מותו. שמועות על האירוע יצאו למרחוק, והמונים נהרו אל המנזר בו נקבר כדי לברר את שהתגלה.

בשנת 1954 חתם האפיפיור פיוס השנים-עשר על צו המאשר את בירוכו (המעלה אותו למעמד של "מבורך", שהינו שלב אחד לפני מעמד של "קדוש"), וב-5 בדצמבר 1965 נערך הטקס על ידי האפיפיור פאולוס השישי בוותיקן. שנה לאחר מכן, ב1976 חתם פאולוס השישי על צו המאשר את הקדשתו של שרבל, והטקס עצמו נערך ב-9 באוקטובר 1977 בוותיקן.

לאחר מותו, מאמינים הנוצרים כי שרבל ביצע ניסים רבים בהם ריפא אנשים חולים. הממסד הכנסייתי, בחר להזכיר שלושה מהם בטקסי הבירוך וההקדשה של שרבל; שניים בטקס הבירוך, ואחד בטקס ההקדשה. ישנם אנשים המעידים גם היום על ניסים ששרבל, כביכול, עשה למענם.

חגו של שרבל הקדוש חל מדי שנה ביום ראשון הרביעי של חודש יולי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]