שרגא ברוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרגא ברוש
לידה 26 בספטמבר 1953 (בן 70)
רמת גן, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן
מקצוע תעשיין
תפקיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שרגא ברוש (השני משמאל) בסמינר הכלכלי שנערך במעון התאחדות התעשיינים הספרדית בעת ביקורו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין (במרכז) בספרד, נובמבר 2017

שרגא ברוש (נולד ב-26 בספטמבר 1953) הוא תעשיין ישראלי, בשנים 2005-2012 ובנוסף בין השנים 2020-2015 הוא כיהן כנשיא התאחדות התעשיינים בישראל וכיושב ראש נשיאות הארגונים העסקיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוש נולד וגדל ברמת גן. אביו יעקב היה מנהל שיווק בחברת "קריסטל" לייצור תנורים ומכונות כביסה, שאותה רכש והפך לחברת "י. ברוש ובניו"[1]. למד טכנאות אלקטרוניקה בבית ספר אורט ועבד במפעל המשפחתי. לאחר גיוסו לצה"ל שובץ בחיל הקשר וסיים קורס קצינים ב-1973. במלחמת יום הכיפורים שירת ברפידים ובמהלך המלחמה מונה לסגן קצין קשר חטיבתי. בשירות המילואים התקדם עד לדרגת סגן-אלוף ומפקד גדוד קשר.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לחברה המשפחתית, ב-1998 רכשה החברה מפעל טקסטיל בקשיים בשם "איילת-ברקן"[2], ומאז מפעילה את המפעל, העוסק בייצור סיבים סינתטיים לשטיחים, באזור התעשייה ברקן[3], כשבמקביל נסגר מפעל ייצור התנורים והשלד הבורסאי שלו נמכר בשנת 2000[4].

ביוני 2006 הקים את חברת "צ'רצ'יל ונצ'רס", חברת רכישה למטרות מיוחדות (חברת "ספאק")[5], שבמרץ 2007 גייסה 100 מיליון דולר בבורסת AMEX בניו יורק[6]. החברה לא הצליחה לאתר השקעה, החזירה את הכספים למשקיעים ונסגרה[7].

במרץ 2012 רכש את מפעל סלינה בנצרת לייצור אריזות פלסטיק גמישות לתעשייה ולחקלאות, תמורת כ-31 מיליון ש"ח[8]. בדצמבר 2018 מכר את קרקעות המפעל ברווח של 57 מיליון ש"ח[9].

בשנת 2014 הקים, בשותפות עם אחיו ועופר עיני, את חברת "עושרד" המשווקת גז טבעי למפעלים[10].

התאחדות התעשיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצע שנות השמונים ממלא ברוש תפקידים בהתאחדות התעשיינים. בשנת 2001 מונה על ידי נשיאות התאחדות התעשיינים, בראשות עודד טירה, ליו"ר מכון היצוא, וב-2005 החליף את טירה בתפקיד נשיא ההתאחדות, בו כיהן עד לחודש ינואר 2012. בינואר 2015 נבחר שוב לנשיאות ההתאחדות[11] ופרש בשנת 2020.

הרשעה בפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2018 נעצר יחד עם אחיו, בחשד להשתמטות ממס[12]. בספטמבר 2019 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד ברוש, בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס[13]. בעקבות ההחלטה התפטר ברוש מתפקידו כנשיא התאחדות התעשיינים[14]. ביולי 2020 הוגש כתב האישום נגדו[15], וביולי 2023 הורשע בזיוף וקבלת דבר במרמה.[16] ב-14 במרץ 2024 נגזרו עליו 14 חודשי מאסר, קנס של מאה אלף ש"ח ו-12 חודשי מאסר על תנאי.[17]

בדצמבר 2021 הגישו חברות שבשליטתו ובשליטת אחיו, "י. ברוש שיווק ושירותים" ו"קבוצת מפעלי י.ברוש", בקשה לעיכוב הליכים, לאחר שצברו חובות של 248 מיליון ש"ח.[18]

באפריל 2022 אושרה מכירת בית מגוריו ברמת גן לטובת נושיו[19]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוש היה חבר בתנועת הליכוד.

בשנים 19932006 היה חבר מועצת העיר רמת גן, במסגרת רשימתו העצמאית של צבי בר, ומשנת 1996 שימש סגן וממלא מקומו של בר. במסגרת זו היה אחראי על תחום התרבות, החינוך הלא פורמלי ותרבות הפנאי בעיר וכיהן ביושב ראש מפעלי בית עמנואל . מתפקידיו אלו התפטר עם מינויו לנשיא התאחדות התעשיינים. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013, הוצב במקום ה-28 והסמלי ברשימתו של ישראל זינגר, שנבחר לראשות העיר.[20]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוש נשוי לתמי, פרופסור לביומכניקה, ואב לשניים. מתגורר ברמת גן, למד לתואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 זכה בעיטור מפקד מסדר כוכב הסולידריות האיטלקי מטעם נשיא איטליה.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרגא ברוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מה מסתתר מאחורי הברוש - מפעל "י. ברוש ובניו", מעריב, 13 בינואר 1987
  2. ^ שרגא ברוש עומד לרכוש את מפעל "איילת-ברקן", באתר גלובס, 15 בינואר 1998
    יצחק דנון וסטלה קורין-ליבר, ‏ביהמ"ש אישר את הסדר הנושים בחברת איילת ברקן, באתר גלובס, 2 ביוני 1998
  3. ^ הדס מנור, ‏אושרה למפעל איילת ברקן השקעה של 3.75 מיליון דולר במסלול מענקים, באתר גלובס, 23 במרץ 2004
  4. ^ הדס מנור, ‏ברוש מגיע לצמרת, באתר גלובס, 5 בינואר 2005
  5. ^ שירלי יום-טוב, חברת בלנק צ'ק שבראשה עומדים הישראלים שרגא ברוש ואיציק פישר רוצה לגייס 100 מיליון דולר בארה"ב, באתר TheMarker‏, 17 ביולי 2006
  6. ^ טלי ציפורי, ‏שלד בורסאי נוסף קרם עור וגידים; צ'רצ'יל ונצ'רס גייסה 100 מיליון דולר ב-AMEX, באתר גלובס, 4 במרץ 2007
  7. ^ הדיווח ל-SEC
  8. ^ חן מענית, ‏ביהמ"ש אישר לשרגא ברוש לרכוש את מפעל סלינה ב-31 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 במרץ 2012
  9. ^ ענת דניאלי, הסיבוב של שרגא ברוש בנצרת: 57 מיליון שקל בתוך שבע שנים, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2018
  10. ^ גולן חזני, עיני וברוש בדרך לאקזיט של 15–20 מיליון שקל בחברת הגז, באתר כלכליסט, 10 בספטמבר 2015
  11. ^ מיקי פלד, חוזר לתפקיד: שרגא ברוש נבחר לנשיא התאחדות התעשיינים, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2015
  12. ^ עמרי מילמן, נשיא התעשיינים שרגא ברוש ואחיו נעצרו בחשד להעלמת מסים, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2018
  13. ^ עמיר קורץ, כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, באתר כלכליסט, 18 בספטמבר 2019
  14. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, "שרגא האמין שהוא עושה טוב — אבל זה לא הצליח. הוא נשאר זמן רב מדי בתפקיד", באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2019
  15. ^ גלעד מורג, הוגש כתב אישום נגד נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש, באתר ynet, 22 ביולי 2020
  16. ^ ליטל דוברוביצקי, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר הורשע בזיוף וקבלת דבר במרמה, באתר ynet, 16 ביולי 2023
  17. ^ עמיר קורץ, 14 חודשי מאסר לשרגא ברוש שהורשע בעבירות מס בגובה 1.55 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2024
  18. ^ ליטל דוברוביצקי, במקביל לבקשה לעיכוב הליכים: קבוצת ברוש מבקשת מביהמ"ש לשלם שכר לעובדים, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2021;
    ליטל דוברוביצקי, ביהמ"ש נעתר לקבוצת שרגא ברוש: הוציא צו עיכוב הליכים, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2021
  19. ^ ליטל דוברוביצקי, הסתבכות התעשיין שכשל: ימכור את הבית ב-10.6 מיליון שקל כדי לשלם חוב, באתר ynet, 1 במאי 2022
  20. ^ המקומון רמת גן-גבעתיים, גיליון 1488, 21.03.2024
  21. ^ Brosh Dott. Shraga, Commendatore dell'Ordine della Stella d'Italia (già Stella della solidarietà italiana)