שרהורוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרהורוד
Шаргород
Герб Шаргорода.png
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
אובלסט Flag of Vinnytsia Oblast.svg ויניצה
שטח 6.87 קמ"ר
תאריך ייסוד 1383
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

6,923‏
קואורדינטות 48°45′0″N 28°5′00″E / 48.75000°N 28.08333°E / 48.75000; 28.08333קואורדינטות: 48°45′0″N 28°5′00″E / 48.75000°N 28.08333°E / 48.75000; 28.08333
אזור זמן UTC +2
http://www.shargorod.org

שרהורודרוסית ואוקראינית: Шаргород, בפולנית: Szarogród ביידיש: שריגרוד) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז מחוז שרהורוד. העיר נמצאת על הנהר מורשקה בשפך הנהר קולבסניה במרחק 12 ק"מ מהכביש קייב-ז'יטומיר-ויניצה. אוכלוסיית העיר מונה 7,161 תושבים (2001)‏‏‏[1], ביניהם כ־160 יהודים‏‏‏[2]. עד מלחמת העולם השנייה התקיימה בעיר אחת מהקהילות החשובות במחוז פודוליה ובמחוז ברסלב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1579 מלך פולין סטפן בטורי החליט לחזק את מחוז פודוליה הלא מאוכלס נגד הפלישות הטורקיות ומחוז פודוליה נמסר ליד יאן זמויסקימשפחת זמויסקי), קנצלר והטמן הכתר הפולני. ב־1583 הקים זמויסקי במחוז קורצ'מר על הנהר מורשקה מבצר, שאוכלס על ידי 260 איש. ב־28 במאי 1585 הושלמה בניית המבצר על ידי האדריכל האיטלקי ברנרדו מורנדו. המבצר נקרא על שם מייסד בית זמויסקי פלוריאן שרי (בפולנית: Florian Szary). ב־1588 העיר קיבלה את זכויות מגדבורג. ב־1595 העיר נהרסה על ידי הקוזקים בפיקודו של ס. נליבייקו, וב־1648 נכבשה על ידי מקסים קריבונוס.

ב־1649 הצבא הפולני הפסיד בקרב נגד הקוזקים והעיר נשארה בשליטת הקוזקים. לפי הסכם שביתת הנשק בין הקוזקים לפולנים (הסכם זבורוב) גבול פולין והשטחים הקוזקים עבר בקו ויניצה-ימפול דרך מורפה, שרהורוד וצ'רנוביץ. בין 1672 ל־1699 הייתה בשליטת הטורקים ונקראה קוצ'וק סטמבול (איסטנבול הקטנה). בתקופה זאת הגיעו לעיר שליחים של כת שבתי צבי. בעקבות הקרבות בין טורקיה לפולין העיר חזרה לפולין אך נהרסה ברובה ורוב תושביה עזבוה. ב־1715 הוחל שיקום העיר. ב־1734 בעיר התרחש מרד היידמקים, יהודים בודדים נהרגו. ב־1793 בחלוקת פולין השנייה העיר נהפכה לחלק ממחוז פודוליה, מחוז ימפול.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי הוקם עם יסוד העיר. בית הכנסת העתיק והמבוצר הוקם בשנת 1589 בשיתוף פעולה עם השלטון הפולני - היהודים הסכימו שהוא ישמש כאחד הביצורים בעת ההתקפות על העיר.

בתקופת גזירות ת"ח ת"ט (1648) בעיר היו 300 יהודים וכולם נהרגו. לאחר כיבוש העיר על ידי טורקיה ב־1672 חלק מיהודי העיר הצטרפו לחסידי שבתי צבי.

תנועת החסידות זכתה להתפשטות ניכרת במקום, לאחר שדיין העיר, ר' יעקב יוסף מפולנאה, הצטרף לתנועה ונהיה תלמידו הקרוב של הבעל שם טוב ב־1748. הבעל שם טוב עצמו הגיע לעיר לעתים תכופות. לאחר שרבי יעקב יוסף נהיה חסיד, הקהילה, בראשות גובה המסים, גירשה אותו מתפקידו בצורה משפילה.

לאחר חתונתו ב־1793 התגורר בעיר נתן שטרנהרץ - תלמידו של רבי נחמן מברסלב. בעיר התקיימה גם פעילות פרנקיסטית, ופרנקיסטים משרהורוד מוזכרים בספרי רבי יעקב עמדן. ב־1825 ביקר בעיר רבי ישראל מרוז'ין והקים את קהילת חסידיו שנהייתה המשפיעה ביותר במקום. לאחר מכן ביקרו בעיר אדמו"רים רבים והקימו בה את קהילותיהם, אך חסידי רוז'ין סדיגורא נשארו החשובים והמשפיעים ביותר. בסוף המאה ה־19 בראש הקהילה עמד ר' חנוך הלוי קרופניק-חסיד רבי דוד מטלנא.

המאה ה-20 המיטה מכה קשה על הקהילה היהודית בעיר. בשנות ה-30 בית הכנסת הוחרם על ידי השלטונות הסובייטיים והומר למפעל לייצור סוכר. לאורך מלחמת העולם השנייה שלטו בעיר כוחות רומנים[דרוש מקור] בני בריתם של הנאצים, והקימו בה גטו שאליו הובאו יהודים גם מאזורים סמוכים. בדצמבר 1941 היו בעיר 7000 יהודים, שרוכזו ב-337 בתים שסומנו במגן דוד. מכיוון שהרומנים לא השמידו יהודים במשך 4 שנות כיבוש העיר (בשאר האזורים הרומנים השמידו את רוב היהודים), שרדו רוב היהודים בעיר.[דרוש מקור]

Cquote2.svg

Shargorod During Second World War On July 22, 1941, Nazis occupied Shargorod. Shargorod was not destroyed during the Second World War, as the town was under Romanian occupation in the zone of Transdnestrovia (Transnistria). The city was a place on the territory of the occupied Soviet Union, where most of the Jews had survived. Not to say that the Romanians treated the local population decently, but at least they were not intent upon carrying out a systematic, total annihilation of the Jews, which was true of the German occupation force. They had their own methods. There was a ghetto in Shargorod for local Jews, and Jews from Romania, Bessarabia, and Bukovina were herded into that quarter of the town. Many of them, especially the poorest, died of starvation, exposure, or disease. No one knows exactly how many people died here, since most of the victims were buried in unmarked mass graves.

In December of 1941, the population of Shargorod ghetto was about 7,000 people. The established in the ghetto Jewish committee did everything possible to save the Jews. It gave shelter to many Jews who managed to escape from areas occupied by Germans. The Jews of the Shargorod ghetto opened a bakery, cafeteria for the poor, pharmacy, hospital, daycare, and a craftsman cooperative. During the winter of 1941 - 1942, the typhus epidemic was raging throughout the whole Transdnestrovia region, and Shargorod was no exception. About 1,400 people had died that winter. Due to hard work of medical personnel in the ghetto, only four people died during the winter of 1942 - 1943. Romanians forced the Jews to build and repair roads. Some people from the Shargorod ghetto took active role in helping the local partisans.

(Read The Holocaust in Vinnitsa Oblast by Faina A. Vinokurova, Vice-Director of State Archive of Vinnitsa Oblast

Cquote3.svg

.)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]