שריה דבליצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שריה דבליצקי, 2010, בני ברק
RABBI SHRAIA DEBLIZKI.JPG

הרב שְׂרָיָה דבליצקי (נולד בשנת ה'תרפ"ו, 1926) הוא רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בריגה שבלטביה, לאביו, ר' בצלאל יעקב, שהיה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. הרב דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד. על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של הרב דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה.

בהיותו כבן 20 נישא לחיה, בתו של הרב חיים עוזר ינובסקי (שהיה רב אגודת הכורמים). תחילה התגורר בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב לחזון אי"ש, ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, להתפלל עמו תפילת ותיקין.

בהיותו כבן 27 עבר להתגורר בבני ברק, שם המשיך ללמוד תורה מפי החזון אי"ש. בשנת ה'תשי"ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילות. מאז ועד עתה הוציא לאור כשישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאוטוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבילות ותורת הגר"א. הסכמותיו מתנוססות על ספרים תורניים רבים בני זמננו. ביתו פתוח בפני כל החפץ, אף תלמידים צעירים בשנים, והוא מלבן עמם סוגיות תלמודיות והלכתיות.

בנו, הרב דוד דבליצקי, ההדיר את ספר הראבי"ה.

מהנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דבליצקי נוהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נוהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים - מקרא, משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי "פת הבאה בכיסנין", משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכת מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכת בורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.

מנהג ייחודי נוסף שלו הוא להתפלל שחרית בדיוק בזמן הנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים"‏[1]).

הנהגה אחרת שלו היא לקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי הרב דבליצקי מנחה את תלמידיו שלא לנהוג כמותו בנושא זה [דרוש מקור].

הרב דבליצקי מטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית‏[2].

ביום העצמאות נוהג לומר תחנון אף כאשר יש בבית הכנסת ברית מילה הפוטרת מאמירת תחנון, כדי להוציא מלב השמחים בהקמת המדינה ונמנעים משום כך מאמירת תחנון.

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה , שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה[3].

לאחר אישור חוק הגיוס בכנסת, במרץ 2014, ברך בשם ומלכות ברכת "ברוך דיין האמת"‏[4].

אינו נוהג להצביע בבחירות, וטוען שההיתר להצביע בבחירות אינו מבורר דיו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס אחר כתלנו, דיני קריעה על העיר והמקדש ועניינים השייכים לכותל המערבי, בני ברק ה'תשכ"ז.
  • ספר פאר יעקב: במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה, בני ברק תשכ"ז.
  • קונטרס אם למקרא, על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק תשל"ב.
  • סדר תקון חצות כסדר האריז"ל, עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש, בני ברק תשל"ב.
  • קונטרס מתי מלחמה: מכיל תשובות ובירורים בענייני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בענייני אבלות בשעת ליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה, בני ברק תשל"ד.
  • ספר חוקת עולם: והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז ... ובהתחלתו בירורים בעניין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' בוידוי אשמנו, ובעניין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ, בני ברק תשל"ה.
  • ספר שובע שמחות: כל דיני שבע ברכות, בני ברק תשלה.
  • קונטרס ארי במסתרים: תולדות לשיטת ... רבי שלמה עלישוב ... ליום הזיכרון החמישים, ז"ך אדר תרפ"ו - ז"ך אדר תשל"ו, בני ברק תשל"ו.
  • ספר י"ג מאמרות, בני ברק תשל"ז.
  • ספר זיכרון בצלאל: ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזיכרון לזכר ר' בצלאל יעקב דבליצקי , בני ברק תשל"ז.
  • ארבעה ספרים נפתחים: א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת תשל"ח, ב. בענייני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עינים החדש חלק שני: ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק תשל"ח.
  • מחזור כל בו השלם: מפורש על ידי חכמי אשכנז, כגון הראב"ן. סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים תשמ"ג.
  • ספר משוש כל הארץ: ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית , בני ברק תשמ"ג.
  • ספר זה השלחן: בענייני ארח חיים ויורה דעה : ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק תשמ"ו.
  • ספר ובכן צדיקים: ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים, ונלוה אליו קונטרס התשובה: בענייני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
  • ספר דרוש דרש, בני ברק תשמ"ו.
  • ספר תקון תפלה: יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה , בני ברק תשמ"ו.
  • קונטרס התשובה: הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
  • דיני תשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק תשמ"ח.
  • ספר ירושלים הרים סביב לה: בעניין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק תשמ"ט.
  • קונטרס מצבת אבן: יבואר בו אזהרת האריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק תשמ"ט.
  • ספר מחשבת בצלאל והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנו שלום שרעבי, ירושלים תשנ"ב.
  • ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק תשנ"ב.
  • ספר האגרת הזאת, בני ברק, תשנ"ז.
  • ספר פלגי מים: על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקעה ותקעט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק תש"ס.
  • פורים משולש: כל דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות , בני ברק תשס"ה.
  • בינו שנות דור ודור: תולדות, צוואות והנהגות קדש מגדולי וצדיקי ישראל, ותקנות קדש ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק תשס"ו.
  • ספר פתח עינים החדש: והוא ביאור יסודי בלשון קלה (ללומדים בינונים) על כל כוונות האריז"ל שבסדור הרש"ש וציון המקורות, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סדור הרש"ש, שמונה חלקים בשלושה כרכים, בני ברק תשס"ח-תש"ע
  • קיצור הלכות מועדים, בני ברק תשס"ו.
  • ספר תנאים טובים: תנאים בכוונת השמות הק' ובשאר עניינים קדושים ודברי התעוררות לתורה ועבודת השי"ת, בני ברק תשס"ו.

מלבד ספריו פרסם הרב דבליצקי מאמרים רבים במגוון נושאים בכתבי עת העוסקים במקצועות היהדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]