שריון מרוכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טנק צ'אלנג'ר 2 בריטי עם שריון מרוכב מסוג כובהאם
רכב קרקל עם שריון מרוכב קל של פלסן סאסא

שריון מרוכב הוא מיגון לרכב קרבי משוריין וכלי רכב אחרים שמורכב מלוחות שריון העשויים ממספר שכבות של חומרים מרוכבים, סגסוגות מתכתיות וחומרים אחרים, כגון חומרים קראמיים, פלסטיק ואף חללי אוויר. השריון המרוכב שוקל פחות משריון פלדה (אם כי לעתים תופס יותר נפח) ומספק הגנה שוות ערך לפלדה או טובה יותר. ניתן לתכנן שריון מרוכב כך שיהיה קל יותר וחזק יותר משריון פלדה, טיטניום או אלומיניום המסורתיים, אך בדרך כלל הוא יקר יותר. רוב טנקי המערכה המודרניים ממוגנים בסוג של שריון מרוכב, כאשר הרכב השריון המדויק משתנה ממדינה למדינה ונחשב לסוד צבאי. לעתים, גם כלי רכב קלים יותר ממוגנים בשריון מרוכב.

השריון המרוכב תוכנן להתמודד בעיקר עם רקטות וטילי נ"ט עם ראש קרבי בעל מטען חלול, שנהפכו בשנים האחרונות לאיום מרכזי על הטנקים, בעיקר בעימות בעצימות נמוכה: רקטות נ"ט קלות יותר יכולות להגיע לחדירה של כ-700 מ"מ פלדה הומוגנית‏[1] ואילו טיל נ"ט מודרני יכול לחדור למעלה מ-1000 מ"מ של פלדה הומוגנית, אחרי חדירת מיגון ריאקטיבי.‏[2] יכולת החדירה של מטען חלול פועלת נקבעת בהתאם לצפיפות ה"ליינר" (סילון של מתכת מותכת) של המטען (בדרך כלל המתכת היא נחושת) \rho_{\mathrm{liner}} והצפיפות של שריון המטרה \rho_{\mathrm{target}} לפי הכלל הבא

\mathrm{penetration} \propto \sqrt{ \frac{ \rho_{\mathrm{liner}} }{ \rho_{\mathrm{target}} } }

בישראל מפתחים ומייצרים שריון מרוכב הגופים הבאים: צה"ל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית ופלסן סאסא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל רקטת PG-7VR.
  2. ^ למשל, ה-9M133 קורנט טוען ליכולת חדירה של עד 1200 מ"מ פלדה הומוגנית.