שרלוטה ביהלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שרלוטֶה בִּיהלֶרגרמנית: Charlotte Bühler; ‏20 בדצמבר 1893, ברלין3 בפברואר 1974, שטוטגרט) הייתה פסיכולוגית התפתחותית והומינסטית יהודייה-גרמנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם שרלוטה מלכובסקי (Malachowski) למשפחה ממוצא יהודי-פולני בברלין בשנת 1893, והייתה אחות בכורה לאח. אביה ואלטר היה מהנדס ואדריכל מצליח ואמה רוז הייתה מוזיקאית ואינטלקטואלית, אשר הייתה מתוסכלת עקב חוסר היכולת של נשים להתקדם באותה תקופה. בנעורה הוטבלה לפרוטסטנטיות, כפי שהיה מקובל אצל היהודים מהמעמד העליון באותה תקופה. אולם לאחר תקופה ארוכה של לימודים וקריאת טקסטים דתיים, הגיעה למסקנה כי הדת אינה יכולה לענות על שאלותיה המטאפיזיות, ולכן פנתה לפסיכולוגיה. בשנת 1913 החלה ללמוד באוניברסיטת פרייבורג פילוסופיה, רפואה ופסיכולוגיה.

אחר כך למדה באוניברסיטת ברלין אצל קארל שטומפף (Carl Stumpf), מבכירי הפסיכולוגים באותה תקופה, וכתבה בהנחייתו את הדיסרטציה (1914-15). שטומפף הפנה אותה ללימודים אצל אוסוואלד קִילְפֶּה (Oswald Külpe) במינכן, שם פתחה מעבדת מחקר. לאחר מותו המפתיע כשנה לאחר מכן, החליף אותו בתפקיד קארל ביהלר. בין שרלוטה וקארל נוצרה מערכת יחסים רומנטית, ובשנת 1916 נישאו. ב-1918 סיימה ביהלר את הדוקטורט שלה והייתה לדוקטור הצעירה ביותר והאישה הראשונה בעלת תואר זה בסקסוניה.

הזוג קיבל הצעה לעבור לאוניברסיטת וינה, שם שהו במשך 16 שנה. הם הקימו במקום את המכון הפסיכולוגי של וינה. מחקריה של ביהלר עסקו בהתפתחות הפסיכולוגית מגיל הילדות לנעורים, וזכו לעניין רב. הזוג שימש למוקד משיכה לפסיכולוגים מכל רחבי היבשת.

עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית ברחה ביהלר לאנגליה, בעוד בעלה, שהיה קתולי, נשאר ונאסר על ידי הנאצים עקב דעותיו הליברליות, אולם בזכות מכרים הצליח להימלט. הזוג היגר לארצות הברית בשנת 1940, ולבסוף התיישבו בקליפורניה. משנת 1945 החלה ביהלר לעבוד בעיקר כפסיכולוגית קלינית בלוס אנג'לס. היא החלה להיות מעורבת בזרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, ואף שימשה כראש האגודה לפסיכולוגיה הומניסטית (The Association for Humanistic Psychology) לאחר מותו של אברהם מאסלו בשנת 1970. כן הייתה נשיאת הכנס הבינלאומי הראשון לפסיכולוגיה הומניסטית באמסטרדם בשנת 1970.

הייתה אם לבן ובת. את שנותיה האחרונות בילתה בשטוטגרט, שם התגורר בנה.

כתביה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדות ונעורים: התהוותה של התודעה / שארלוטה ביהלר; תורגם מהמהדורה השלישית, המעובדת והמורחבת, על ידי שושנה איטיגין-לוי וש' זילברשטיין, בעריכת יעקב לוי, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ז-1946–תש"ט-1949. (חלק א: שנת-החיים הראשונה, משנת החיים השנייה עד הרביעית. חלק ב: משנת-החיים החמשית עד התשע-עשרה.)
  • הפסיכולוגיה בחיי זמננו / מאת שארלוטה ביהלר; תירגמו: י' בן-משה: עמ' 13–192, א' קדימה: עמ' 193–417, עריכה מדעית: חיים אורמיאן,‫ ירושלים – תל אביב: אחיאסף, 1966. (מהדורה נוספת: 1969.)
  • כדי שחייך יצליחו / שרלוטה ביהלר; עברית: א' אמיתן; עריכה: ח' אורמיאן, תל אביב: אחיאסף, 1970.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]