שרשיר תחמושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרשיר מתפרק מחובר למקלע M60.

שרשיר תחמושת הוא שורת תרמילים המחוברים אחד לשני באמצעות חוליות מתכת או בד. את השרשיר מחברים לכלי ירייה, בעיקר למקלעים ותת-מקלעים.

בכלי נשק מסוימים מחובר השרשיר דרך קבע לנשק עצמו. בכלי נשק אלה, מכונת הירייה מושכת את השרשיר דרך הנשק ומוציאה את השרשיר חסר הכדורים מצידה השני. בכלי נשק אחרים נעשה שימוש ב"שרשיר מתפרק", בהם לאחר פליטת הכדור, מתפרק השרשיר ומועף מכלי הנשק יחד עם התרמיל הריק. כלי נשק מסוג זה קלים יותר, ולכן נוחים יותר לתנועה תוך כדי ירייה. היתרון בשרשירים המחוברים דרך קבע הוא האפשרות למלא מחדש את השרשיר. שרשירים אלה מחוברים אחד לשני בדרך כלל באמצעות חוליות עשויות בד, ואילו השרשירים המתפרקים מורכבים מחוליות עשויות מתכת.

השרשירים מתאימים לירי רציף וארוך של תחמושת. במהלך המאה ה-20 פותחו מקלעים עם קצב אש גבוה יותר, ונמצא כי המחסנית המסורתית הפכה ליעילה פחות משני טעמים: מחסנית בגודל סביר (עם פחות מ-70 כדורים) מצריכה את החלפתה בתכיפות גבוהה מדי במהלך ירי ממושך, והקפיץ המזין את הכדורים במחסנית אינו יכול לפעול בצורה מהירה ועלול להיתקע.

השרשירים מאוחסנים לרוב בקופסאות או בתופים הניתנים לחיבור מתחת או ליד כלי הנשק. באופן זה יכולים כוחות חיל רגלים ניידים להצטייד במקלע בינוני וקל עם כמות גדולה של תחמושת בקלות יחסית.

חייל אמריקאי מכניס שרשיר מתפרק אל תוך המקלע M240G

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]