משרד הביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משרד הביטחון

שר	אהוד ברק מתן וילנאי ("שר להגנת העורף")
מועד כניסת השר לתפקידו	18 ביוני 2007
מנכ"ל	אודי שני
שנת הקמה	1948
http://www.mod.gov.il

לוגו המשרד להגנת העורף

משרד הביטחון (בראשי תיבות: משהב"ט) הוא הגוף האמון מטעם ממשלת ישראל על ביטחונה של מדינת ישראל.

באחריותו של משרד זה נכללים בין היתר צה"ל והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות (כגון: רפא"ל, תע"ש והתעשייה האווירית). זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול ביותר. שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

בניגוד ליתר משרדי הממשלה, שהמבנה הראשי של כל אחד מהם נמצא בירושלים, נושאי התפקידים הראשיים במשרד הביטחון פועלים ממבנה הממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב.

תוכן עניינים

1 אגפי המשרד
2 יחידות המשרד
- 2.1 אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים
3 שר הביטחון
- 3.1 שרי הביטחון
4 מנכ"לי המשרד
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

[עריכה] אגפי המשרד

בניין משרד הביטחון במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית.

דגלו הרשמי של שר הביטחון

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

האגף הביטחוני-מדיני (אבט"מ)
האגף לסיוע ביטחוני (סיב"ט)
אגף התקציבים (את"ק)
אגף הכספים (אכ"ס)
אגף ארגון בקרה ומינהל (אב"מ)
אגף מחשוב ומערכות מידע לניהול (מל"ן - מרכז לעיבוד נתונים)
אגף משאבי אנוש (אמ"א)
אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)
האגף הביטחוני-חברתי (לשעבר - נוער ונח"ל)
אגף לשיקום נכים
אגף משפחות והנצחה
אגף הבינוי
אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י)
מנהלת תוכנית הטנק (מנת"ק)
היחידה להתיישבות ותשתית לאומית
המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)
מנהל ההרכשה והיצור (מנה"ר)
דובר משהב"ט

[עריכה] יחידות המשרד

מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש): יחידה העוסקת בתיאום נושאים אזרחיים בין ממשלת ישראל, צה"ל, ארגונים זרים והרשות הפלסטינית. בנוסף, מתאם הפעולות בשטחים אחראי בתחום האזרחי על תיאום בין משרדי הממשלה בישראל לבין המנהל האזרחי.
משק לשעת חירום (מל"ח): גוף בין-משרדי המופקד על הכנת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים במשק לשעת חירום, על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר בעורף. כן אחראי מל"ח על הפעלת אותם גורמים בעת מלחמה או שעת חירום, על הכנת הרשויות המקומיות ועל היערכות לקליטת מפונים.
נציב קבילות החיילים (נקח"ל): יחידה שנועדה לאפשר לחיילי צה"ל ובני משפחותיהם להגיש קבילה על כל מעשה או מחדל ולתבוע את תיקון הליקויים, וזאת שלא בצינורות הפיקוד הרגילים המקובלים בצבא, אלא ישירות לנציב קבילות החיילים.
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב): אגף במשרד הביטחון שאחראי על אבטחת המשרד, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית ואמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי וכן יחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.
מבקר מערכת הביטחון
הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
אגף משפחות והנצחה
אגף שיקום נכים
האגף הביטחוני-חברתי

[עריכה] אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות.

תפקידי האגף

רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

[עריכה] שר הביטחון

שר הביטחון, הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מכורח תפקידו.

שר הביטחון הנוכחי הוא השר אהוד ברק.

לשר הביטחון מתמנה לרוב גם סגן שר. ב-19 בינואר 2011, מונה מתן וילנאי לשר במשרד הביטחון הממונה על ענייני העורף ("השר להגנת העורף") ‏^[1].

[עריכה] שרי הביטחון

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה	סיבת סיום כהונה
1	דוד בן-גוריון	14 במאי 1948	26 בינואר 1954	מפא"י	הודיע על פרישה זמנית מתפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון
2	פנחס לבון	26 בינואר 1954	21 בפברואר 1955	מפא"י	התפטר עקב פרשת עסק הביש
	דוד בן-גוריון	21 בפברואר 1955	26 ביוני 1963	מפא"י	התפטר מתפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון
3	לוי אשכול	26 ביוני 1963	2 ביוני 1967	מפא"י	סיים תפקידו ערב מלחמת ששת הימים עקב לחץ בקרב חלק מהשותפות הקואליציוניות
4	משה דיין	2 ביוני 1967	3 ביוני 1974	רפ"י, המערך	התפטר בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט
5	שמעון פרס	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	המערך	הבחירות לכנסת התשיעית
6	עזר ויצמן	20 ביוני 1977	26 במאי 1980	הליכוד	התפטר עקב מה שראה כסחבת ביישום הסכם השלום עם מצרים
7	מנחם בגין	28 במאי 1980	5 באוגוסט 1981	הליכוד	הבחירות לכנסת העשירית
8	אריאל שרון	5 באוגוסט 1981	14 בפברואר 1983	הליכוד	התפטר (או התפוטר) בעקבות דו"ח ועדת כהן על מעורבותו בטבח סברה ושתילה
	מנחם בגין	14 בפברואר 1983	23 בפברואר 1983	הליכוד	מינוי משה ארנס כשר הביטחון
9	משה ארנס	23 בפברואר 1983	13 בספטמבר 1984	הליכוד	הבחירות לכנסת האחת-עשרה
10	יצחק רבין	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990	המערך	פרישת מפלגת העבודה מממשלת האחדות, וכינון ממשלת ליכוד צרה
11	יצחק שמיר	15 במרץ 1990	11 ביוני 1990	הליכוד	מינוי משה ארנס כשר הביטחון
	משה ארנס	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	הליכוד	הבחירות לכנסת השלוש-עשרה
	יצחק רבין	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995	העבודה	נרצח
	שמעון פרס	4 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העבודה	הפסדו של פרס לבנימין נתניהו בבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראשות הממשלה
12	יצחק מרדכי	18 ביוני 1996	25 בינואר 1999	הליכוד	פוטר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב מגעיו עם מפלגת המרכז
	משה ארנס	27 בינואר 1999	6 ביולי 1999	הליכוד (לא היה ח"כ בעת כהונתו)	הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראשות הממשלה
13	אהוד ברק	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העבודה	הפסדו של ברק לאריאל שרון בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001
14	בנימין בן אליעזר	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	ישראל אחת, עבודה-מימד	פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה
15	שאול מופז	4 בנובמבר 2002	4 במאי 2006	הליכוד, קדימה (לא היה ח"כ בעת כהונתו)	הבחירות לכנסת השבע-עשרה
16	עמיר פרץ	4 במאי 2006	18 ביוני 2007	עבודה-מימד	הפסיד לאהוד ברק בבחירות לראשות מפלגת העבודה
	אהוד ברק	18 ביוני 2007	מכהן	העבודה, העצמאות (בתחילת כהונתו לא היה חבר כנסת)

[עריכה] מנכ"לי המשרד

שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
לוי אשכול	1948
אליעזר פרי (פרלסון)	1948	1949
פנחס ספיר	1949	1951
זאב שינד	1951	1952
שמעון פרס (ממלא מקום)	1952	1953
שמעון פרס	1953	1959
אשר בן נתן (ממלא מקום)	1959	1960
אשר בן נתן	1960	1965
משה קשתי	1965	1970
ישעיהו לביא	1970	1972
יצחק עירוני	1972	1975
פנחס זוסמן	1975	1978
יוסף מעיין
אהרון בית הלחמי	1982	1983
מנחם מרון	1983	1986
דוד עברי	1986	1996
אילן בירן	1996	1999
עמוס ירון	1999	2005
יעקב תורן	2005	2006
גבי אשכנזי	2006	2007
פנחס בוכריס	2007	2010
אודי שני	2010	מכהן