משרד החינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שר החינוך)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משרד החינוך
PikiWiki Israel 13128 Ministry of Education in Jerusalem.jpg

בניין הנהלת משרד החינוך בירושלים
שר בנימין נתניהו
מועד כניסת השר לתפקידו 4 בדצמבר 2014
סגן שר אבי וורצמן
מנכ"ל מיכל כהן
שנת הקמה 1949
שמות קודמים משרד החינוך, התרבות והספורט; משרד החינוך והתרבות
http://www.education.gov.il
השר והמשרד
בעברית ארכאית
  • וזיר השכלת העם - "משלתת אחת בשם המורים ארץ-הישראלים נתקבלה ביום השלישי שעבר בבקר על ידי וזיר השכלת העם. הוזיר קבל את חברי המשלחת בסבר פנים ויברך את המורים לבואם מצרימה." דואר היום, 28-03-1926
  • שר השכלת העם - "הרב האינספעקטאר קאצעגעלעגבויגען זכה לשאת תודה בכתב מאת כבוד שר השכלת העם המיניסטער שירינסקי שיחמאטאוו בשנת 1853."הכרמל, 14-05-1861
  • משמרת השכלת העם - "סטמבול. היה מבחן התלמידים בתלמוד תורה באורטקייויי ,ובתוך הבאים בא גם אחד מצד משמרת השכלת העם (המערף)." הצבי, 24-07-1891

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. כיום האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949-1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד החינוך הוקם בשנת 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר. המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.

בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

1960 - 1977[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק יותר בחינוך שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות ופחות באידאולוגיה כזו או אחרת.
במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14-16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.

1977 - 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע הטכנולוגיה התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע.

מדיניות ויוזמות בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם להפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר‏[1].

בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.

בשנים 2013-2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך‏[2].

מבנה המשרד ויחידותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות המשרד כוללות:

  • שר החינוך
  • המנהלת הכללית
  • אגף בכיר קשרי חוץ ואונסקו
  • דוברת וממונה על יחסי ציבור
  • חשב בכיר
  • יועצת משפטים
  • מדען ראשי
  • מזכירות פדגוגית

מינהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינהל משאבי אנוש
  • מינהל לכלכלה ולתקציבים
  • מינהל כח אדם בהוראה, תאום ובקרה
  • מינהל עובדי הוראה
  • מינהל חברה ונוער
  • מינהל פיתוח ואגף בינוי ותקציב
  • מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
  • מינהל חינוך דתי
  • מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
  • מינהל מוסדות תורניים
  • מינהל אגף בחינות

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז ירושלים
מחוז הדרום
מחוז תל אביב
מחוז המרכז
מחוז חיפה
מחוז הצפון
מנח"י
מחוז חרדי

המדען הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו. למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני. החל מאוקטובר 2013 מכהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

המזכירות הפדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.

פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.

אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בארץ ובחו"ל.

בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית בשנים האחרונות היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת ופרופ' עפרה מייזלס. בראש המזכירות הפדגוגית עומדת, החל משלהי 2013, רחל מתוקי‏[3].

המינהל למדע ולטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.

במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה וירטואלית מרחוק.

ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.

יחידות סמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה מנכ"ל המשרד
זלמן שזר שר החינוך והתרבות 10.03.1949 01.11.1950 מפא"י ד"ר ברוך בן יהודה
דוד רמז שר החינוך והתרבות 01.11.1950 19.05.1951 מפא"י
דוד בן-גוריון שר החינוך והתרבות 19.05.1951 08.10.1951 מפא"י
בן ציון דינור שר החינוך והתרבות 08.10.1951 03.11.1955 לא היה ח"כ בעת כהונתו פרופ' אליעזר ריגר ומשנת 1954 ד"ר משה אבידור
זלמן ארן שר החינוך והתרבות 03.11.1955 10.05.1960 מפא"י ד"ר משה אבידור
אבא אבן שר החינוך והתרבות 10.05.1960 26.06.1963 מפא"י ד"ר חנוך רינות
זלמן ארן שר החינוך והתרבות 26.06.1963 15.12.1969 מפא"י, המערך יעקב שריד (משנת 1967)
יגאל אלון שר החינוך והתרבות 15.12.1969 03.06.1974 המערך ד"ר אלעד פלד
אהרון ידלין שר החינוך והתרבות 03.06.1974 20.06.1977 המערך אליעזר שמואלי (משנת 1976)
זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 20.06.1977 13.09.1984 מפד"ל
יצחק נבון שר החינוך והתרבות 13.09.1984 15.03.1990 המערך ד"ר שמשון שושני (משנת 1986) וד"ר דן שרון (משנת 1989)
יצחק שמיר שר החינוך והתרבות 15.03.1990 11.06.1990 הליכוד
זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 11.06.1990 13.07.1992 מפד"ל זבולון אורלב
שולמית אלוני שרת החינוך והתרבות 13.07.1992 11.05.1993 מרצ
יצחק רבין שר החינוך והתרבות 11.05.1993 07.06.1993 העבודה
אמנון רובינשטיין שר החינוך, התרבות והספורט 07.06.1993 18.06.1996 מרצ ד"ר שמשון שושני
זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 18.06.1996 20.01.1998 המפד"ל בן ציון דל
יצחק לוי שר החינוך, התרבות והספורט 25.02.1998 06.07.1999 המפד"ל
יוסי שריד שר החינוך 06.07.1999 24.06.2000 מרצ שלומית עמיחי
אהוד ברק שר החינוך 24.09.2000 07.03.2001 ישראל אחת
לימור לבנת שרת החינוך, התרבות והספורט 07.03.2001 15.01.2006 הליכוד רונית תירוש
אהוד אולמרט שר החינוך, התרבות והספורט 15.01.2006 18.01.2006 קדימה
מאיר שטרית שר החינוך, התרבות והספורט 18.01.2006 04.05.2006 קדימה
יולי תמיר שרת החינוך 04.05.2006 31.03.2009 העבודה שמואל אבואב (עד ספטמבר 2007) ושלומית עמיחי (מספטמבר 2007)
גדעון סער שר החינוך 31.03.2009 18.03.2013 הליכוד ד"ר שמשון שושני (עד אוקטובר 2011) ודלית שטאובר
שי פירון שר החינוך 18.03.2013 04.12.2014 יש עתיד דלית שטאובר (עד אוקטובר 2013) ומיכל כהן
בנימין נתניהו שר החינוך 04.12.2014 הליכוד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישים ומעשים בישראל : ספר היובל, הוצאת מקסם 1998

עיינו גם בפורטל

P Education.png

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלהמשרד האוצרהמשרד לאזרחים ותיקיםמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמיםמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוימשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד המדע, הטכנולוגיה והחללהמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגייםמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הנגב והגלילמשרד העלייה והקליטהמשרד הרווחה והשירותים החברתייםמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד הכלכלהמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורטהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזוריהמשרד לירושלים והתפוצות


משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד ההסברהמשרד האספקה והקיצובהמשרד לענייני ירושליםמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורף
סמל מדינת ישראל
שרי החינוך בממשלות ישראל

זלמן שזרדוד רמזדוד בן-גוריוןבן-ציון דינורזלמן ארןאבא אבןזלמן ארןיגאל אלוןאהרן ידליןזבולון המריצחק נבוןיצחק שמירזבולון המרשולמית אלונייצחק רביןאמנון רובינשטייןזבולון המריצחק לוייוסי שרידאהוד ברקלימור לבנתמאיר שטריתיולי תמירגדעון סערשי פירוןבנימין נתניהו