שר היער
שר היער (גרמנית: Der Erlkönig) היא בלדה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה שנכתבה בשנת 1782.
הבלדה מבוססת על אגדה דנית בשם Ellerkonge (בעברית "מלך האלפים"), שתורגמה לגרמנית על ידי יוהאן גוטפריד הרדר. המלה "אלף" (elfen) תורגמה בטעות למלה הגרמנית "Erle" (עץ האלמון), בתוספת עם המלה הגרמנית "König" (מלך).
הבלדה התפרסמה מאוד במרוצת הזמן, והולחנה על ידי מלחינים רבים, פעמים אחדות כליד. הגרסאות המולחנות המוכרות ביותר שלה הן של קארל לווה, אך בעיקר זו של פרנץ שוברט, אשר מזוהה לעתים קרובות עם הבלדה עצמה. בטהובן עשה נסיון להלחין את הבלדה אך חזר בו ולא פרסם את עבודתו.
הבלדה מספרת על רכיבה לילית של אב עם בנו. הילד רואה את דמותו של שר היער, שמפניה הוא מרגיש מאויים. על-פי האגדה, שר היער היה יצור שרודף יערות, שואב נשמות של ילדים והורג אותם. האב מנסה להרגיע את בנו מהחזיונות, להם הוא נותן הסבר טבעי כגון ערפל או רשרוש הרוח בעלים, וככל שהבלדה מתקדמת האב מגביר את מהירות רכיבתם. אך הילד לא נרגע; שר היער מנסה לפתות את הילד לבוא איתו, ומפחיד אותו יותר ויותר ככל שמתקדמת הבלדה. התיאורים של שר היער מוצגים מנקודת מבטו של הילד ונראים אמיתיים ביותר. כשהבן לבסוף מותקף פיזית על ידי שר היער, האב מגביר עוד יותר את קצב רכיבתם על-מנת להגיע ליעדם לפני שיהיה מאוחר מדי. כשהם לבסוף מגיעים האב מגלה שהילד כבר מת.
פרשנות נפוצה של השיר היא לראות את שר היער כמטפורה למחלה קטלנית הגורמת לו להזיות. מתוך סבלו הוא הוזה את שר היער המאיים עליו ומפתה אותו בו זמנית, אשר מדמה את המוות המצפה לו.
המאה ה-18 מאופיינת בעלייה של הרומנטיקה במדע ובתרבות, דבר שעומד בניגוד למסורת הרציונליסטית שהתפתחה עד אותה תקופה. מאז קאנט וה"מהפכה הקופרניקאית" שהוא מבצע בתפיסת העולם, הרציונליזם מציב את האדם במרכז, ומתבססת התפיסה שהאדם באמצעות תבונתו ושכלו יכול לפענח את העולם, להבינו ולרתום אותו לצרכיו. הרומנטיקה, לעומת זאת, מתנתקת מהרעיונות הללו. הרומנטיקה מעלה את התפיסה שהאדם לבדו לא יוכל לעמוד מול איתני הטבע. ניתן לראות בבלדה 'שר היער' דימוי למאבק בין שתי האסכולות שמגיעות באותה התקופה- האב הרציונלי מבקש לשלול את גישתו של הבן (הרומנטיקן) שמוצא בטבע יסוד מאיים שהאדם לא יוכל לו (שר היער). הרציונליזם מבטל את התפיסה לפיה יש בטבע דברים נסתרים שבני האדם לא יוכלו לדעת ולפענח, ולבסוף שר-היער חוטף את הילד והרציונליזם מתבדה.
מלות השיר [עריכה]
המקור בגרמנית:
Wer reitet so spät durch Nacht und Wind?
Es ist der Vater mit seinem Kind.
Er hat den Knaben wohl in dem Arm,
Er faßt ihn sicher, er hält ihn warm.
Mein Sohn, was birgst du so bang dein Gesicht? -
Siehst Vater, du den Erlkönig nicht!
Den Erlenkönig mit Kron’ und Schweif? -
Mein Sohn, es ist ein Nebelstreif. -
„Du liebes Kind, komm geh’ mit mir!
Gar schöne Spiele, spiel ich mit dir,
Manch bunte Blumen sind an dem Strand,
Meine Mutter hat manch gülden Gewand.“
Mein Vater, mein Vater, und hörest du nicht,
Was Erlenkönig mir leise verspricht? -
Sei ruhig, bleibe ruhig, mein Kind,
In dürren Blättern säuselt der Wind. -
„Willst feiner Knabe du mit mir geh’n?
Meine Töchter sollen dich warten schön,
Meine Töchter führen den nächtlichen Reihn
Und wiegen und tanzen und singen dich ein.“
Mein Vater, mein Vater, und siehst du nicht dort
Erlkönigs Töchter am düsteren Ort? -
Mein Sohn, mein Sohn, ich seh’ es genau:
Es scheinen die alten Weiden so grau. -
„Ich liebe dich, mich reizt deine schöne Gestalt,
Und bist du nicht willig, so brauch ich Gewalt!“
Mein Vater, mein Vater, jetzt faßt er mich an,
Erlkönig hat mir ein Leids getan. -
Dem Vater grauset’s, er reitet geschwind,
Er hält in den Armen das ächzende Kind,
Erreicht den Hof mit Mühe und Not,
In seinen Armen das Kind war tot.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שר היער בתרגום לעברית מאת אמיר אור ואריאל הירשפלד
- ביצוע הליד של שוברט
- תרגום נוסף לשר היער מאת אלכס בנדרסקי.
- תרגומים נוספים ודיון על הבלדה בפורום עצור כאן חושבים
