שש בש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ששבש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח שש בש
שש בש הפך בישראל למשחק המזוהה עם התרבות המזרחית כפי שנראה, למשל, בסרט סאלח שבתי. בתמונה: משחק שש בש בשוק העיר העתיקה בירושלים.
תרשים לוח השש בש. השחקן בכלים האפורים צריך להביא את כל אבניו לרביע הימני התחתון לפני שיוכל להתחיל להוציא אבנים, והשחקן בכלים הוורודים צריך להביא אבניו לרביע הימני (שמאלי שלו) העליון

שש בש הוא משחק לוח וקוביות לשני שחקנים. זהו משחק מזל ואסטרטגיה שבו יש חשיבות למיומנותו של השחקן.‏[1] מבין משחקי הלוח הפופולריים כיום, זהו אחד העתיקים ביותר. המשחק התפתח מהמשחק המלכותי של אור, משנת 3000 לפנה"ס בקירוב, שהתגלה בעיר העתיקה אוּר. משחקי לוח דומים מוכרים גם מציורי הפירמידות המצריים ומממצאים ארכאולוגיים מהאזור. במאה ה-14, המשורר הבריטי ג'פרי צ'וסר הזכיר את המשחק באחד משיריו.

לוח המשחק מחולק ל-24 "משולשים" (מקומות, בהם ניתן להניח את אבני המשחק). לכל שחקן 15 אבני משחק בצבע שלו, הממוקמות בתחילת המשחק בצורה אופיינית (ראו תרשים). לפי הטלת שתי קוביות, כל שחקן בתורו מזיז את אבניו אל עבר קצה הלוח שלו ("היעד"), שם הוא יכול "להוציא" אותן, והראשון שעושה זאת מנצח.

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח שש בש מפרו, המעוצב בדמויות של למות ושל צ'ולות (נשים פרואניות)

מושגים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משולש - אחד מ-24 המקומות, על פניהם יכולות לנוע אבני המשחק.
    • משולש פנוי - משולש שאין עליו אבני משחק.
    • משולש תפוס - משולש שיש עליו שתי אבני משחק או יותר מאותו הצבע. היריב לא יכול להניח אבנים על משולש זה. משולש כזה נקרא גם "בית".
    • לכידה - כאשר על משולש יש רק אבן אחת, היריב יכול לנחות עליו וללכוד את האבן.
  • בסיס - לכל שחקן שישה משולשים המהווים את בסיסו. בתרשים, בסיס הוורוד הוא משולשים 1 עד 6, ובצורה סימטרית בסיס האפור הוא משולשים 19 עד 24.
  • יעד - השחקנים מזיזים את אבני המשחק שלהם בכיוונים מנוגדים, כל אחד מבסיסו הוא לכיוון בסיס היריב, או היעד.
  • דאבל - מצב בו שני המספרים היוצאים בקוביות זהים, במקרה זה מספר הצעדים מוכפל לדוגמה: יצא בקוביות 5:5 יזכה השחקן לארבעה מסעים של חמש.
  • המשחק הופרד - כאשר השחקנים משאירים את כל אבני יריבם מאחוריהם. אף שחקן לא יכול יותר ללכוד את אבני השחקן שני. מכאן ואילך השחקנים במירוץ להוצאת כל אבניהם.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שחקן זורק שתי קוביות ומזיז את האבנים שלו. השחקן מזיז את האבנים שלו על פי כל קובייה בנפרד (ולא על פי סכומן). השחקן חייב להזיז את האבנים בכל מצב שהמשטח מאפשר לו והוא אינו רשאי לנוע אחורה.

כדי לנצח במשחק צריך השחקן להכניס את כל האבנים שלו ליעדו. לאחר שהגיע למצב כזה יכול השחקן להתחיל להוציא את אבניו מחוץ ללוח, צעד מעבר ללוח הוא למעשה משולש 0 או 25 בהתאמה, במידה ולאחר שהתחיל שחקן להוציא את אבניו מחוץ ללוח בוצעה לכידה על אחת מאבניו לא יכול השחקן להוציא אבנים מחוץ ללוח עד אשר תוחזר האבן ליעדה.

כאשר שחקן מבצע לכידה על אבן של שחקן יריב, יזרוק השחקן היריב את הקוביות בתורו, בהתאם לתוצאות הקוביות יוכל השחקן להכניס את האבן לבסיסו, הספירה מבוצעת החל מהמשולש הראשון ועד לשישי, כלומר אם יזרוק השחקן 1:3 (בקובייה אחת 1 ובקובייה שנייה 3) יוכל להכניס את האבן למשולשים 1 או 3 במידה והוא השחור או משולשים 24 ו- 22 ללבן. שחקן שלא הצליח לשחרר את חיילו הלכוד, יוותר על תורו. אין הגבלה על מספר החיילים הלכודים.

טכניקה הגנתית במשחק היא לנסות ולהשאיר כמה שפחות אבנים בודדות על המשולשים, מכיוון שאבנים אלו יכולות להילכד ואז הן מתחילות את המסלול שלהן מההתחלה, כלומר מהבסיס.

קוביית הכפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשש בש תחרותי, ובמקומות רבים, משתמשים בקוביית הכפלה, המוסיפה אתגר ועניין למשחק. קוביית ההכפלה משמשת להכפלה (או להכפלות חוזרות) של תוצאת המשחק. בתחילת המשחק קוביית ההכפלה ממוקמת במרכז הלוח, וכל שחקן, בתורו, רשאי להכפיל, דהיינו להכריז כי תוצאת המשחק תזכה בניקוד כפול (למשל "מארס" ייזכה ב-4 נקודות, במקום 2). השחקן השני, המוכפל, רשאי לקבל את ההכפלה, ובמקרה זה קוביית ההכפלה תעבור אליו כאופציה להכפלה חוזרת, או לסרב להכפלה, ולהפסיד את המשחק במקום (השחקן שהציע את ההכפלה יזכה בניקוד של ניצחון בודד כפול ערך קוביית ההכפלה, לפני ההכפלה האחרונה).

סוגי ניצחונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצחון רגיל (נקודה) - השחקן שהוציא ראשון את כל האבנים שלו.
    • בנוסף אפשר לקבל נקודה על כך שהוצאת חלק מהאבנים אך אחרי שהוצאת אותם נהיו לך אבנים לכודות ולא הוצאת את השאר.
  • ניצחון כפול (מארס) (שתי נקודות) - ניצחון כאשר היריב עדיין לא הוציא אפילו אבן אחת.
  • ניצחון משולש (מארס טורקי) (שלוש נקודות) - מארס שבו ליריב יש אבנים על בסיסו ועדיין לא הוציא אפילו אבן אחת.
  • מארס כוכבים (ארבע נקודות) - מארס שבו ליריב יש אבנים לכודות ועדיין לא הוציא אפילו אבן אחת.
  • מארס עולם (חמש נקודות) - מארס שבו ליריב יש גם אבנים על בסיס היריב וגם אבנים לכודות והוא לא הוציא אפילו אבן אחת.

שש בש מקסיקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שש בש מקסיקני הוא למעשה אוסף חוקים שונים מעט למשחק השש בש. שש בש מקסיקני משוחק על אותו לוח שש בש, מטרות המשחק זהות, אך החוקים שונים מעט. אחרי זריקת הקוביות, על השחקן לנוע קודם רק את מספר הצעדים הקטן יותר שמורות הקוביות. אם מהלך זה לא ניתן לביצוע עקב משולש תפוס, עובר תורו של השחקן לשחקן היריב.

בשש בש מקסיקני כל "דאבל" מזכה בתור נוסף. זאת בתנאי, שמצליחים לנוע את כל ארבע הכפולות של הדאבל. אם נגמרו האפשרויות לנוע לפני שהסתיים התור, לא מקבלים תור נוסף.

בעת הוצאת החיילים בשש בש מקסיקני, אפשר להוציא רק חיילים העומדים במשולשים שאת מספריהם מורות הקוביות.

משחקים נוספים על לוח השש בש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשש בש, על לוח השש בש משחקים משחקים נוספים וביניהם מחבוסה ושלושים ואחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק המלכותי של אור משנת 2,600 לפנה"ס, התגלה באור שבשומר.

המשחק המצרי העתיק סנת, המוכר כמשחק הלוח העתיק ביותר, נתפס על ידי חוקרים כראשון מבין שורה של משחקים מהם התפתח השש בש.‏[2] משחק נוסף הוא המשחק המלכותי של אור ששני לוחות משחק שלו נמצאו בעיראק על ידי ארכאולוגים בריטיים ושויכו לתקופה שקדמה לשושלת אור 1 , לפני 2600 לפנה"ס. חפירות שנערכו בעיר השרופה שבאיראן ב- 2004 העלו לוח משחק בן כ- 5000 שנה המחולק ל- 20 משבצות, 60 אבני משחק ושתי קוביות, המוכר כיום כלוח המשחק העתיק ביותר שנמצא.

ברומא העתיקה נהגו לשחק במספר משחקי לוח. אחד מהם, משחק 12 השורות, דמה לשש בש בכך שתנועות האבנים על גבי הלוח הונחו על ידי זריקת הקוביות. משחק נוסף, טבולה (שולחן או לוח במשמעותו המילולית), התקרב יותר לשש בש המודרני; המשחק נערך על לוח המחולק ל- 24 משבצות, השחקנים הניעו את אבני המשחק בכיוונים הפוכים בעזרת שלוש קוביות, ומטרת המשחק הייתה להיות הראשון שמסיר את האבנים מהלוח. המשחק הוזכר באפיגרמה של הקיסר הביזנטי זנו (המאה ה- 5 לספירה).

תוכנות מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למשחק ולניתוח משחקים, תוכנות שש בש פותחו גם כדי לתווך בין שחקנים דרך רשת האינטרנט. משחק שש בש מקוון בזמן אמת התחיל עם FIBS (ראשי תיבות של First Internet Backgammon Server) ב- 1992, שנחשב לאתר השש בש הלא מסחרי הוותיק ביותר באינטרנט, המצליח לשמר קהילת שחקנים בינלאומית.‏[3]

משחק שש בש על כסף באינטרנט החל עם Gamesgrid ב- 1997. האתר הוקם על ידי מתכנת מחשבים ושחקן שש בש בשם קן ארנולד והיה הראשון לאפשר לשחקנים להכריז על נכונותם לשחק מול משתמשים אחרים, אך אסר עליהם להצהיר בפומבי על העדפות המשחק שלהם (כמו סכום ההימור וסוג המשחק).‏[4]

ישנן מספר רשתות שש בש באינטרנט המציעות משחק אונליין נגד שחקנים אחרים, את אחד האתרים המרשימים ביותר ניתן למצוא תחת פלטפורמת הפייסבוק, האתר מציע לשחק נגד חברים בפייסבוק, בחירת יריב מרשימה ובחירת יריב אקראי.

משחק וניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשחמט, שש בש נלמד במידה ובעניין רב על ידי מדעני מחשב. רשתות עצביות מלאכותיות וגישות אחרות הובילו להתקדמות משמעותית בפיתוח תוכנות שש בש עבור משחק וניתוח.

תוכנת השש בש החזקה הראשונה היא BKG 9.8. התוכנה פותחה על ידי פרופסור הנס ברלינר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון בסוף שנות ה- 70 במחשב PDP-10 כחלק מניסוי בהערכת מצבים במשחקי לוח. בגרסאותיה המוקדמות, התוכנה התמודדה בקושי אפילו מול שחקנים חלשים, אבל ברלינר הבחין בכך שטעויות קריטיות תמיד נעשות בשלבי מעבר במשחק. הוא השתמש בעקרונות של לוגיקה עמומה כדי לשפר את המשחק בין שלבים, וביולי 1979 התוכנה הייתה חזקה מספיק כדי לשחק מול אלוף העולם דאז לואיג'י וילה (Luigi Villa). התוכנה ניצחה בתוצאה 7-1, ובכך הייתה לתוכנת המחשב הראשונה שניצחה אלוף עולם במשחק לוח. לאחר מכן, ברלינר הצהיר שהניצחון היה ברובו עניין של מזל, מאחר שהתוכנה זכתה לזריקות קוביות מועדפות.

בסוף שנות ה- 80, מתכנתי שש בש הצליחו יותר בעזרת גישות המבוססות על רשת עצבית מלאכותית. TD-Gammon, שפותחה על ידי עמית במרכז המחקר של IBM הייתה הראשונה שהתקרבה לרמה של שחקן מומחה, ואף למעלה מזה, לטענת מספר שחקני שש בש מובילים.

כתוצאה מהתפתחות המחקר ברשתות עצביות, יצאו לשוק מספר תוכנות מסחריות וכן תוכנה שיתופית ותוכנה חינמית מבוססת קוד פתוח. תוכנות אלו יכלו גם לשחק את המשחק וגם להציע כלים לניתוח משחקים, כולל השוואות מפורטות של מסעים בודדים.

אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בנייה – דגש על בנייה מרובה של בתים ביעד.
  2. בריחה – דגש על בריחה מהבסיס (יעד של היריב).
  3. משולב – שילוב של בנייה ובריחה.
  4. משחק סגור – דגש על מינימום אבנים פתוחות.
  5. משחק פתוח – לקיחת סיכונים של אבנים פתוחות על מנת להגיע לעמדות טובות או כדי לפתות את היריב, בדרך כלל לא מומלץ להשתמש בטקטיקה זאת בתחרויות רשמיות.
  6. פתוח מאובטח – הגנה על אבנים פתוחות באבנים היכולות לפתות את היריב שיאכל אותן.
  7. סוס טרויאני - בניית בתים רבים ביעד היריב, כדי שלא יוכל להיכנס אליו ויאכל כל הזמן על ידך.

כדי לנצח את טקטיקת ה"בנייה" מומלץ להשתמש בטקטיקת ה"בריחה". על טקטיקת ה"בריחה" מומלץ להשתמש בטקטיקת "פתוח מאובטח"+"בנייה". כמעט כל הטקטיקות מנצחות את טקטיקת "משחק פתוח". כדי לנצח "משחק סגור" של היריב מומלץ להשתמש ב"בריחה" ולא להשתמש ב"בניה".

רוב הטורנירים המשוחקים כיום באינטרנט הם טורנירים קצרים מאוד והפסד במשחק יחיד יכול להוציא מהטורניר לכן כאשר גילית שהמשחק שלך יותר טוב מבחינה מתמטית מיריבך חשוב מאוד לנסות להאריך את המשחק לכמה שיותר מהלכים.

הדבר יכול לבוא לידי ביטוי למשל בקוביית הפתיחה (4-1) כאשר המהלך הנכון ביותר הוא (24-23::13-9) אך בגלל שנרצה להאריך את המשחק "נסתכן" ונשחק (13-9::6-5) משחק זה יכול לפתוח אופציות רחבות נבחן את 2 המצבים לאחר המהלך:

  1. היריב לא יפגע בכם וסיכוייכם לסגור את ה-5 ולהשיג עמדה טובה יותר במשחק גדול מאוד.
  2. היריב יפגע בכם מה שיוביל כמובן למשחק ארוך יותר.

היתרון במשחק ארוך נגד יריבים חלשים הוא שלאורך זמן כמות הטעויות שיריבכם יעשה גדולה מזו שתעשו ולכן היתרון המתמטי שלכם יבוא לידי ביטוי ביותר משחקים. המטרה הכללית היא לסגור 2-3 בתים כאשר סדר החשיבות הוא כמובן מ-6 עד-1 ולא לחשוש מפגיעות של היריב בסופו של דבר בנייה של בית על ה-20 ישתק את כח ההרתעה שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]